טורים אישיים

שני הפרקים הראשונים ששודרו אמש ב- HOT (ממש בצמוד לשידור בארה"ב) ציירו תמונה אחת, עגומה ועצובה – את אולי יכולה להיראות פגז בגיל חמישים, אבל האישיות שלך כנראה תתקמט. מה הבשורה הגדולה ב"פשוט ככה?" – אין. פשוט ככה

אין ספק שאדיר מילר הוא קונצנזוס. הוא השלמה ארצי של הסטאנדאפ. הבעיה שבדומה לארצי הוא מזמן כבר לא משקיע בטקסטים. בערך 15 שנה כבר לא. מילה סביטלמן מתקשה להבין איך ההומור האידיוטי של מילר לקח אותו כל הדרך לראש טבלת הרייטינג

תפקידה של התקשורת היא להנגיש את כל החיים, לא רק ספינים שחוקים והישגים ספורטיביים מפעימים. תפקידן של מחלקות התקשורת באקדמיה הוא להגביר את מודעות עיתונאי העתיד לנושאים שוליים לכאורה ולאוכלוסיות מודרות. פרופ' נעמה שפי על אקטיביזם עיתונאי-חברתי

וכרגיל, כותרת המשנה של טור הבומר של הטוויטר מורכבת מכמה מילים שמצאנו על רצפת חדר העריכה והרכבנו למשהו קוהרנטי

למילה סביטלמן יש תחושה שמי שלוקח ברצינות את הדברים הנאמרים בסדרה הזו הם אותם האנשים שישבו בחבר המושבעים שזיכה את או ג'יי סימפסון – רק שאם בזמנו בשביל לשכנע בכך שרוצח חף מפשע הוא פשוט היה צריך להיות מפורסם (וגבר), היום את העבודה עושות אינספור סדרות מוטרפות של נטפליקס, שמציפות בתיאוריות קונספירציה שעושות אחלה רייטינג. אם כבר טראש, אז עד הסוף

והיום בטור הטוויטר של הבומר המקורי – עורכת ממקור ראשון והעיתונאית שראיינה את ערפאת במלחמת לבנון