שופט העליון, חנן מלצר. נפרד בלי לעשות רעש
שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, נפרד היום מכס השיפוט, ובפסק הדין האחרון עליו הוא חותם דחה את עתירת עדאלה נגד שיטת האכיפה האלטרנטיבית שמפעילה יחידת הסייבר של הפרקליטות. עם זאת, דווקא מספר הערות אגב בהחלטתו עשויות להיות אלו שישפכו מעט אור על אחת הפינות היותר חשוכות של רשויות האכיפה במדינה.
בפסק דין קצר והחלטי דחה כאמור מלצר יחד עם הנשיא אסתר חיות ואלכס שטיין את העתירה של עדאלה שטענה כי פעילות האכיפה האלטרנטיבית פוגעת בחופש הביטוי. בחוות הדעת של מלצר, שאומצה גם על ידי שטיין, הוא קבע כי עדאלה לא עמדו בנטל ההוכחה, ולמעשה קיבל גם אם באופן חלקי את גישת המדינה כי האכיפה לא מבוצעת למעשה על ידי היחידה אלא על ידי הרשתות עצמן. בזאת הוא למעשה אישר את המשך שיטת העבודה הזאת גם מבלי שהעניין נקבע בחוק. במקביל הוא קרא שוב למחוקקים לפעול כדי לחוקק חוק המסדיר את האכיפה הוולנטרית "כמו במדינות רבות במערב".
״למרות שבג״ץ הכיר בפעילות האכיפה האלטרנטיבית של יחידת הסייבר כהפעלת סמכות שלטונית, הוא בחר לאפשר לה להמשיך להתקיים ללא כל הסמכה בחוק, ובכך לפגוע בזכויות יסוד", נמסר מארגון עדאלה לאחר ההכרעה, "אין לנו אלא להצר על כך שהמורשת שבחר להותיר המשנה לנשיאה בפסק דין זה היא של פגיעה עמוקה בחופש הביטוי, ולא פחות מכך בעקרונות יסוד של שלטון החוק והפרדת הרשויות".
העובדה שמלצר דחה את העתירה לא מנעה ממנו להביע לא מעט ביקורת על שיטת העבודה של הפרקליטות מול ענקיות הטכנולוגיה ובעיקר על הסיבה השנייה (מעבר לפגיעה בחופש הביטוי) שהוטחה בה בכתבה נרחבת שפרסמנו אודותיה: העובדה שהיא חסרת שקיפות לחלוטין ולא ברור על מי היא מגינה ועל מי לא.
בהחלטה קבע מלצר כי על מחלקת הסייבר להתחשב בצורך לתעד את פעילותה ולהקפיד על קיום שקיפות (במגבלות ביטחון). כמו כן העיר לאנשי הפרקליטות כי על המחלקה להנחות את עצמה בדקדקנות על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, שהיא בבחינת דין הדוחה סמכות שיורית לעניין זה.
עוד נקבע שיש לשקול יוזמת חקיקה ראשית מפורטת לגבי מכלול 3 האכיפה הוולונטרית, כפי שנעשה הדבר בחלק ממדינות המערב, וכן ראוי לבחון הקמת מנגנון מבקר ומפקח על פעילות המחלקה.
אלא שאת אנשי עדאלה זה לא ממש מעודד. "חרף ההצעה שנשמעה בפסק הדין, להסדיר בחקיקה את עבודת יחידת הסייבר, בג״ץ הסמיך היום את המדינה בשילוב חברות מסחריות לקיים הליכי צנזורה מעין שיפוטיים, בהיעדר הזדמנות למפרסמים להגן על זכויותיהם או אפילו לדעת שפרסומיהם נידונים. קשה מכל היא הטענה שלא היו שותפים להליך נפגעים ספציפיים או הובאו ראיות לפגיעה, שהרי הסרת עשרות אלפי הפרסומים בדרך זו מדי שנה, נעשית במחשכים ומשום כך בדיוק העתירה הוגשה – מדובר במלכוד אשר מעניק למדינה צ׳ק פתוח לפעול מול פלטפורמות רשת ולקיים עמן יחסים לא פורמליים או שקופים לציבור, תוך פגיעה בזכויות המפרסמים שנותרים ללא הגנה".
עכשיו רק ניתן לראות כיצד יפעלו ביחידת הסייבר של הפרקליטות בהתאם להוראות בג"צ, ובעיקר כיצד יפעלו מגזרים בשירות הציבורי כמו רופאים ומורים שנכון להיום מוכפשים תדירות ברשתות החברתיות ולא מקבלים את קיצור הדרך להורדת הפרסומים כמו חלק מעמיתיהם עובדי הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק. ואולי בקרוב, בחסות השקיפות שדרש השופט מלצר, ייחשפו גם המספרים שיבהירו עבור מי באמת עובדת המערכת.
מבטיחים להמשיך לעקוב.
