אמש פורסמה בחדשות השבת של קשת 12 כתבת פולו אפ על הנושא, אבל הנה כמה פרטים חדשים שגם הצופים האדוקים של הטלוויזיה עדיין לא קיבלו.

למשל הסיפור של הגן בפתח תקווה, שהוזכר בכתבה. תושבי אם המושבות, אם השם "אגדת מונטיפיורי" נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. גן מונטיפיורי היה גן ותיק וידוע בפתח תקוה, אך בשנת 2020 החליטה הבעלים למכור אותו, לאותה חבורת אנשים שמנסה עכשיו להתמקמם גם במרכז ת"א.

אלא שהעסק שם לא החזיק הרבה זמן: כמה שבועות לאחר מכן שמו של הגן עלה לכותרות בהקשר אחר, לאחר שסייעת בו נעצרה בחשד כי נקטה באלימות כלפי ילדי המעון. הסייעת נעצרה ושוחררה וכעת היא תובעת את חברת "אגדת מונטיפיורי" (עוד נגיע להבדלים בשמות) על התעמרות במקום העבודה.

מקריאת כתב התביעה של הסייעת (שנוקתה מאז מכל חשד) עולה כי מדובר באישה בעלת מוגבלות, אשר לא חשה בטוב וביקשה מנוחה. מנהלת הגן החדשה לא אפשרה לה לקחת מספר דקות של שקט ובעקבות הדברים העתידיים היא פוטרה. אלימות או דברים דומים כלל לא מופיעים בתביעה. להיפך, היא תובעת את החברה על התעמרות במקום העבודה, פיצויי פיטורין וימי חופשה שלא ניתנו לה כדין.

גם הגן ברחובות, שנרכש על ידי העמותה, לא האריך ימים והחליף בעלות חדשה בתוך זמן קצר. שני הגנים הללו, כמו גם הגן בחריש שלא נפתח מעולם, והגן בשד' יהודית בתל אביב שנמכר גם הוא לאחר שהורים איימו לתבוע את העמותה על התנהלות קלוקלת ולא שקופה, נרכשו תחת אגדת מונטיפיורי. כדי לא להיות מזוהים עם הכשלונות, מיהרו ראשי האגודה להפוך אותה לעמותה, ואת שני הגנים במרכז ת"א קנו תחת השם החדש "עמותת מונטיפיורי" ולא חברת "אגדת מונטיפיורי".

מיהו יאיר כהן שהקים את החברה?

אז מי היא למעשה "עמותת מונטיפיורי" שנוסדה במרץ השנה? מדובר פה למעשה בסיבוב השני של אותה חבורת אנשים, שלפני כן הקימו את החברה שנקראה אגדת מונטיפיורי (ועדיין קיימת אם כי ללא פעילות). מה שמקשר בין שתי החברות הוא איש אחד – יאיר כהן, 55, איש חינוך חרדי מירושלים – שחתום כמעט על כל הבקשות של החברה והעמותה.

כהן היה הבעלים של חברת "אגדת מונטיפיורי", אשר ניהלה שני גני ילדים – ברחובות והגן עם סיפור הסייעת בפתח תקוה – אך את שניהם מכר כהן בתוך מספר חודשים.

החברה עצמה נפתחה בשנת 2020, כך שזמן פעילותה במרכז הארץ היה קצר מאוד. לפי מידע שהגיע אל זצ, נראה כי גם בחריש נעשה ניסיון להפעלה של גן ילדים וצהרון, אשר לא צלח. במקביל לזמן זה החזיקה העמותה גן ילדים בשד' יהודית בתל אביב ועשתה גם ניסיון נוסף לפתיחת גן ברמת גן. בשני האחרונים, אשת הקשר ומי שהובילה את המהלכים היתה קלודין, המוכרת לנו מהפרק הראשון על עמותת מונטיפיורי.

"זה עסקים, מותר לכולם לעשות", ניסה השבוע כהן להסביר בשיחת טלפון, "חשבתי שאצליח, אבל לא. מכרתי את כל הגנים האלה ואין להם או לי כל קשר לעמותה. אני לא מנהל את העמותה ולא מתעניין במה העמותה עושה".

לא היית בישיבות?
"הייתי".

נו, ואתה חתום אפילו על הבקשה למחיקת השם ירושלים ממטרות העמותה.
"כן. אבל אני לא יודע מה העמותה עושה. אני לא נכנס לזה".

אז אתה לא יודע שנרכשו שני גנים בתל אביב?
"מה לי ולזה. אני לא עוקב אחרי הפעילות היומיומית".

אז זה במקרה שהיו לך גנים במרכז הארץ ועכשיו לעמותה יש?
"כן".

למה מכרת את הגנים שהיו בבעלות החברה שלך?
"נכנסנו לקורונה, זה לא צלח. בהתחלה היו הרבה ילדים ולאט לאט עזבו בגלל הקורונה".

יכול להיות שזה בגלל אופן ההתנהלות שלכם?
"מה זה קשור בכלל".

היתה לך חברה במשך שנה ואז הפכתם לעמותה?
"אין כל קשר בין החברה לבין העמותה".

אבל לשתיהן יש את אותה מטרה.
"זה לא קשור".

ומה לך ולחינוך?
"אני כבר 30 שנה איש חינוך. אני מנהל בית ספר".

של איזה זרם?
"חרדי".

האם יכול להיות שאתם רוצים להטמיע תכנים דתיים בגנים, או אולי לעשות שימוש בכסף לטובת מימון אברכים כמו שכתוב במטרות העמותה?
"זה לא קשור אחד לשני. ומימון אברכים הכנסנו כדי שאם נרצה בעתיד לפתוח כולל אז נוכל".

שיטות ידועות מראש

עמותת מונטיפיורי אינה העמותה הירושלמית הראשונה שעושה את צעדיה לתוך גנים פרטיים במרכז הארץ. אפשר לקחת לדוגמא את עמותת שלהבת-עילאי שרכשה עוד בשנת 2016 גן ילדים מוכר בהוד השרון והפכה אותו עם הזמן לגן דתי. הם מבטיחים להורים ולצוותים, באמצעות מנהלת חדשה שהם שוכרים, כי הכל יישמר בדיוק אותו הדבר. עם הזמן אופי הגן משתנה, הצוות מתחלף והגן משנה את אופיו.

גם עמותת שלהבת עילאי, בדומה לעמותת מוסדות מונטיפיורי, עוסקת בהקמת גני ילדים, מעונות יום, כולל אברכים, שיעורי תורה, גמ"ח לנזקקים. העשרת תרבות יהודית וכללית לילדים ולמשפחות ממעמד סוציואקונומי נמוך. כשהרבה יותר קל להתנהל כעמותה ולא כחברה, כשאין צורך ביצירת שקיפות ואף אחד מההורים לא באמת יודע למי הוא משלם משוכרת לשמירה וחינוך ילדיו, הגבולות מטשטשים והעסקנים דורסים בהם רגל.

ביניים עושה רושם שתנופת הגדילה של העמותה השנויה במחלוקת נבלמה, אבל סמכו על החבר'ה מירושלים שהם לא יוותרו בקלות על הילדים שלכם. שליחות האל, אחרי הכל.