ח"כ קרן ברק. מאיפה הבושה?
מליאת הכנסת אמנם אישרה היום באופן צפוי בקריאה טרומית את הצעתה של ח"כ מירב בן ארי בנושא שמירת הדגימות הפורנזיות של נפגעות עבירות מין לזמן לא מוגבל, אך הסיפור לא היה אישור של חוק שלא אמורות לגביו ספקות וכל מהותו היא לאפשר לתפוס עברייני מין גם לאחר שנים רבות, אלא העובדה שהאופוזיציה, ובתוכה כמה מהנשים הבולטות בכנסת, הצביעו נגד החוק.
לגבי חלק יש הסבר כזה או אחר. את מירי רגב אנחנו מכירים. אם הבוס אמר היא תבצע – בין אם מדובר בהתנתקות או בהתגדות לחוק שנועד לגונן על נשים. גם מהשופר גלית דיסטל אטבריאן אין באמת ציפיות, וכך גם מאורית סטרוק, שאצלה במגזר אף פעם לא פוגעים בנשים. אבל מעל כולן עמדה חברת הכנסת קרן ברק. אפילו ח"כ בן ארי, יוזמת החוק, נדהמה לראות שברק מצביעה נגדו, כפי שתוכלו לראות בסרטון. והן לא היחידות, הנה השמות שמשלימים את רשימת הבושה הזו: מאי גולן, גילה גמליאל, מיכל וולדיגר, אורלי לוי אבקסיס, אתי עטיה וקטי שטרית.
כן אותה ברק שרק אתמול צייצה בגאווה על השדולה למניעת אלימות במשפחה שבה היא מכהנת לצידה של ח"כ בן ארי. כן, אותה ברק שחושבת עכשיו שהחוק הסופר חשוב הזה לא צריך לעבור את בית המחוקקים.
דיון חשוב על ממצאי דו״ח מבקר המדינה התקיים עכשיו בשדולה למניעת אלימות במשפחה בראשות חברתי @Meravbenari ובראשותי. אנחנו יחד עם סגן שר הבט״פ יואב סגלוביץ מחוייבים באופן אישי וציבורי לטפל ולצמצם את האלימות בתוך המשפחה, הן ברמה התקציבית והן ברמה החקיקתית וליישם את ממצאי הדו״ח. pic.twitter.com/vo8lcddkZK
— Keren Barak קרן ברק (@KerenBarak) July 13, 2021
אותה ברק שלפני שבוע הבהירה כמה חשוב העונש הקשה של מעודה ואיך מדובר בשינוי שאנו עוברים כחברה עם אפס סובלנות. כן, אותה ברק חושבת שחומרים גנטיים של אנסים שלא נתפסו אינם צריכים להישמר לעד כדי שאולי אפשר יהיה לעלות עליהם מתישהו.
9.5 שנים לכרמל מעודה, משקפים את השינוי המהותי שאנחנו עוברים כחברה. אפס סבלנות למתעללים, שמותירים אחריהם קורבנות עם פגיעות לכל החיים. טוב עשה בית המשפט שהצטרף גם הוא להבנה בצורך זה ואני מקווה שהמסר הזה יחלחל לכל הרבדים בחברה והשינוי כולו יושלם.
— Keren Barak קרן ברק (@KerenBarak) July 8, 2021
כן, כנראה שזה מה שקורה כשמכניסים לוביסטית לכנסת – היא צועקת עבור מי שהביא אותה לשם. פעם זה היה עבור מי ששילם לה, והיום כשהיא כבר לא שדלנית של חברות כמו JULL (הסיגריות האלקטרוניות) או איגוד חברות הדלק שעבורן פעלה בעבר. היום היא שליחת ציבור שאמורה להחליט על פי ליבה מה הדבר הנכון לעשות, ולא על פי כל מיני אינטרסים צרים, שבטוח קיימים.
בשבוע שעבר כתבה פה ליאת ברטוב-שדה על חוק האזרחות וחוסר האחריות של האופוזיציה. לא ממש הסכמתי איתה, כי הוא בדיוק אחד המקומות האפורים והלא מוחלטים הללו שבהם אי אפשר לקבוע בוודאות האם בן אדם פעל נגד או עם צו מצפונו, אבל עושה רושם שכאן אין בכלל ספק. לוביסטית תישאר לוביסטית, גם אם אנחנו משלמים את משכורתה.
