ההגבלות בהודו והחסימה בניגריה מדאיגות את טוויטר היות שמדובר בשניים מהשווקים עם פוטנציאל הצמיחה הכי גדול מבחינת הרשת החברתית. מחקרים טוענים שהודו היא השוק הצומח ביותר עבור הרשת החברתית בשנים האחרונות ונמצא גם בין חמשת השווקים הגדולים ביותר של טוויטר. הודו היא הכלכלה השלישית בגודלה באסיה, עם קרוב ל-700 מיליון גולשים באינטרנט ועוד רבים שעדיין לא נמצאים אונליין.

""The same Twitter and social media companies are complying with all the requirements in America! In Australia! In Canada! In England!" [India's IT Minister] said. "But when it comes to India, they have a double standard.""https://t.co/8o4yhM0HsC

— evelyn douek (@evelyndouek) June 10, 2021

20 אחוזים מתוך 200 מיליוןה תושבים בניגריה משתמשים בטוויטר, כלומר כ-40 מיליון משתמשי טוויטר, כך לפי מחקרים מקומיים. אחרי שניגריה הוכיחה שאינה פוחדת להשעות את טוויטר, יש במדיה החברתית מי שמודאגים שהודו תלך בדרך דומה אם הקרב בין ממשלת הודו לבין טוויטר לא ייפתר. מומחים מעריכים שהקולות להשעות את טוויטר מהודו יילכו ויתגברו אם החיכוך יימשך וטוויטר תמשיך לקרוא תגר על הממשלה.

כעת שוברים בהנהלת טוויטר את הראש כיצד להגיב, כאשר מצד אחד הם נתונים ללחצים פוליטיים ומצד שני מדובר בשתי מדינות שמחזיקות בכלכלות עם צמיחה מהירה והן חשובות ומרכזיות בכל תכנית אסטרטגית של טוויטר להתרחבות גלובלית. לא יהיה פשוט עבור בכירי טוויטר לתמרן בין מוקדי הלחץ.

טוויטר החליטה לפני חודשיים (אפריל) להקים את המטרה הראשון שלה באפריקה בגאנה בבמקום בניגריה – הכלכלה הגדולה באפריקה – והניגרים חשו שלא סופרים אותם בטוויטר. למרות שבניגריה יש יותר משתמשי טוויטר (40 מיליון) משיש תושבים בגאנה, ההחלטה של טוויטר נבעה מכך שגאנה נחשבת ומדורגת כמקום נוח יותר לעשיית עסקים. בטוויטר קראו לגאנה "אלופה בדמוקרטיה, תומכת בחופש הביטוי, בחופש האונליין ובאינטרנט פתוח".

המתח בין טוויטר לניגריה החריף אחרי שטוויטר מחקה פוסט של השליט בוהארי בטענה ש"הפר את המדיניות של טוויטר ונהג באופן פוגעני". בתגובה ניגריה הודיעה שהיא משעה את הפלאטפורמה של טוויטר במדינה האפריקאית הגדולה. "טוויטר מאפשרת פעילויות שעלולות לסכן ולחתור תחת הקיום של ניגריה", הודיע שר התרבות של ניגריה והוסיף שטוויטר תחובר מחדש אם היא תהפוך לחברה שרשומה בניגריה. בטוויטר הודיעו שיפעלו להחזיר את הרשת לפעילות עבור הניגרים שמשתמשים בה כדי לתקשר עם העולם.

השאלה ששואלים עצמם  מומחים רבים בתחום הטכנולוגי-כלכלי הוא כיצד הפעולות של ניגריה ישפיעו על יחסן של מדינות אחרון כלפי הפלאטפורמות של הרשתות החברתיות, ובמיוחד מדינות עם כלכלות מתפתחות. אם הלחץ של ניגריה על טוויטר להירשם בשטחה במטרה להרוויח כסף ממיסוי ומקומות עבודה יצליח, מדוע שמדינות אחרות לא יפעלו באותה גישה?

🇳🇬 Nigeria bans Twitter and threatens to arrest people for logging on.

🇳🇬 Nigeria sits on the U.N. committee that oversees human rights NGOs. https://t.co/c61XgKC12M

— UN Watch (@UNWatch) June 11, 2021

בפברואר האחרון הגיע המתח בין ממשלת הודו לטוויטר לשיאו כשמפגינים השתמשו בטוויטר כדי להשמיע את דעותיהם נגד חוקי החקלאות החדשים שהציג ראש הממשלה נרנדרה מודי. טוויטר התעמתה עם ממשלת הודו בנוגע לצו להוריד חשבונות בהוראת הממשלה, טוויטר הסכימה להסיר חלק מהחשבונות המדוברים אבל לא הסכימה להסיר חשבונות של עיתונאים, פוליטיקאים ופעילים. בחודש שעבר (מאי) המשטרה הופיעה במשרדי טוויטר בניו דלהי אחרי שהחברה החליטה לסמן ציוץ של דובר של מודי כ"תקשורת מניפולטיבית". במשטרה טענו שהביקור היה חלק מהליך שיגרתי כדכי לגרום לטוויטר לשתף פעולה עם החקירה. בטוויטר טענו שמדובר בטקטיקות הפחדה שנוקטת ממשלת הודו ואף הוסיפו כך הם חוששים לביטחונם של עובדי החברה בהודו.

בנוסף בהודו העלו חוקים חדשים לרשתות המדיה החברתית שרק הגבירו את הלהבות. במסגרת החוקים האלה נדרשות הרשתות החברתיות ליצור תפקידים מיוחדים בהודו כדי לשמור על כך שימלאו אחר החוקים המקומיים.נ גם טענות בהודו להסיר פוסטים עם עירום מלא או חלקי. בכל מקרה המאבקים בין טוויטר לבין ממשלת הודו נמשכים ובשני הצדדים מדברים על ניסיון להגיע לפשרות ולהבנות שיאפשר לטוויטר להמשיך לפעול ולצמוח בהודו ולממשלת הודו את השליטה והכח שהיא מרגישה שאיבדה לטובת הרשת החברתית.

בטוויטר מודאגים מכך שמדובר במגמה  ושעועד מדינות יעשו בעיות לחברה וייכנסו איתה לעימותים בסוגיות של חופש ביטוי וקביעת מדיניות. בטוויטר לא אוהבים את העובדהה שהנשיא הקודם של ארה"ב דונלד טראמפ שבעצמו צונזר ונחסם בידי טוויטר ופייסבוק כבר חצי שנה, הביע תמיכה בניגריה על צעדיה נגד טוויטר וקרא למדינות נוספות ללכת בעקבותיה.