עולם

למה לי פוליטיקה עכשיו? יורו 2020 מזווית קצת אחרות

יוסופה יוסופה, הראפר הצרפתי שעורר סערה בצרפת עבר טורניר היורו

רק לפני מספר שבועות חווינו כאן בארץ על בשרנו עד כמה הכדורגל נעשה יותר פוליטי וחברתי כאשר כוכבי כדורגל מוסלמים בינלאומיים רבים הביעו הזדהות ותמיכה בעם הפלסטיני. ההצצה הזו שקיבלנו מספרת סיפור גדול ורחב: בעידן שלנו, עידן הרשתות החברתיות ועידן פוסט-מחאות בארה"ב, כדורגלנים מעורבים פוליטית וחברתית במידה רבה.

יורו 2020 שייפתח מחר (יום שישי) יהיה רווי בסוגיות פוליטיות וחברתיות, יש הטוענים למשל שהצלחה או כישלון של נבחרת צרפת הפייבוריטית העמוסה בצאצאי מהגרים ישפיעו על גורל תוצאות הבחירות לנשיאות בשנה הבאה, מחאת כריעת הברך הנהוגה בנבחרת אנגליה כסמל למאבק בגזענות תיתקל באתגר רציני כשתפגוש יריבות ממזרח אירופה שם מביטים בזלזול לעבר האקט הזה, נבחרות אוקראינה ורוסיה ימשיכו לשלוח עקיצות הדדיות נוכח המתיחות בין המדינות, ואלה רק ההיילייטס ועוד מבלי לדבר על ענייני קורונה, ברקזיט והיריבות בין נבחרות סקנדינביה או במדינות הבלקן.

השבוע פרצה השערוריה הפוליטית האחרונה – נבחרות אוקראינה פרסמה על חולצות המשחק שלה מפה חבויה של אוקראינה שכוללת את חצי האי קרים, שנכבש על ידי רוסיה של פוטין ב-2014 וכמו כן על החולצה הופיעו שני כיתובים נוספים: 'תהילה לאוקראינה' על גב החולצה ו'תהילה לגיבורינו' בחלק הפנימי של החולצה.
בהתאחדות האוקראינית ראו בכך צעד שמיועד להכניס מוטיבציה לשחקנים "להילחם למען אוקראינה", נשיא ההתאחדות האוקראינה אנדריי פאבלנקו טען שאופ"א אישרה מראש את עיצוב החולצות הרבה לפני הצגתן לציבור ביום ראשון האחרון; אולם רוסיה כצפוי הביעה זעם פומבי ועתרה לאופ"א (ארגון העל של הכדורגל האירופי) כדי שתגנה את "הפרובוקציה הפוליטית הזו", לדברי הרוסים, באצטלה של עירוב פוליטיקה וספורט. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זחארובה טענה כי הסלוגן "תהילה לאוקראינה! תהילה לגיבורינו!" היא קריאה לאומנית ששימשה את הכוחות האוקראינים שלחמו לצד הנאצים נגד ברית המועצות במלחמת העולם השניה ואילו האוקראינים הזכירו שנעשה שימוש בקריאה זו גם בנסיבות נוספות בהיסטוריה האוקראינית. בכל מקרה, שגרירות ארה"ב בקייב הביעה בחשבון הטוויטר תמיכה באוקראינים כשצייצה "אוהבים את הלוק החדש. תהילה לאוקראינה!".

אופ"א קיבלה חלק מטענות הרוסים והודיעה לאוקראינה כי עליהם להחליף חולצה ליורו –  מצד אחד אופ"א הותירה לאוקראינים לשחק עם מפת חצי האי קרים מפני שלפי החוק הבינלאומי ומרבית מדינות העולם השטח הזה מוכר כשטח רוסי כבוש שמהווה חלק מאוקראינה וגם הכיתוב "תהילה לאוקראינה" הוא בסדר; מצד שני אופ"א גם קבעה כי הסיסמה "תהילה לגיבורינו" שמופיעה על חולצות הנבחרת היא פוליטית באופייה וקיבלה את טענת הרוסים כי הקריאה בעלת היסטוריה ומשמעות מיליטריסטית, ולכן על האוקראינים להסיר אותה מהחולצה. המצב כיום הוא שאזורים וערים שהיו חלק מאוקראינה עד 2014 דוגמת סבאסטופול וסימפרופול נמצאים תחת שליטה רוסית כבר שבע שנים והערים הגדולות דונייצק ולוגנסק נשלטות בידי מיליציות פרו-רוסיות.

מספר משחקים ביורו 2020 יתקיימו באצטדיון קרסטובסקי בסנט פטרבורג, רוסיה, כולל רבע גמר. באופ"א עשו הכל להימנע מהתמודדות בין נבחרות רוסיה לאוקראינה וזה עבד, כך שאוקראינה לא אמורה לשחק אף משחק על אדמת רוסיה ולא צפויה לפגוש את נבחרת רוסיה אלא אם שתיהן ידהימו ויגיעו לשלבים מתקדמים.

כישלון צרפתי ישפר את סיכויי מרין לה פן להפוך לנשיאה?

עבור אוהדי כדורגל רבים, סוגיית בני המהגרים שמובילים נבחרות אירופיות זה כבר לא עניין מרגש ומעניין במיוחד. כבר עשור ויותר שהתקשורת הליברלית אוהבת לקדם פוליטית קבלת מהגרים דרך הזווית של נבחרות מרכז, מערב וצפון אירופה שמלאות בבני מהגרים ששינו את הצביון של הכדורגל, הגיעו לתהילה בזכות המשחק היפה ובעיקר הביאו כבוד למדינה אליה היגרו הוריהם.

ובכל זאת, אפשר להזכיר שבסך הכל לפני שלוש שנים ברוסיה ערב המונדיאל האחרון, ההרמוניה החברתית בנבחרת גרמניה קרסה אחרי ששניים מכוכבי הנבחרת ממוצא טורקי מסוט אוזיל ואילקאי גונדנואן הצטלמו קצת לפני הטורניר עם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן. אוזיל סיים מאז את דרכו בנבחרת גרמניה והקריירה שלו התרסקה בעוד גונדואן חזר לעצמו וייצג את גרמניה ביורו הנוכחי, למורת רוחם של לא מעט גרמנים.

אבל אין נבחרת שענייניה החברתיים מרתקים ובעלי השלכות פוליטיות יותר מאשר נבחרת צרפת. זה לא חדש – רבות נכתב וסופר על ההשפעות הפוליטיות – גם אם קצרות הטווח – של זכיות נבחרת צרפת של זידאן, ויירה, הנרי תוראם ואחרים במונדיאל 1998 ומיד לאחר מכן ביורו 2000 וכיצד הן ריסקו את השאיפות הפוליטיות של מנהיג הימין הקיצוני דאז ז'אן-מרי לה פן וסייעו להרגעת הרוחות ותפיסה יותר סובלנית בחברה הצרפתית לבני המהגרים.

המצב הפוליטי-חברתי בצרפת כיום עדין למדי, כשבאפריל 2022 ייערכו בחירות לנשיאות בין הנשיא המכהן עמנואל מקרון לבין מתמודדת הימין הקיצוני מרין לה פן שצוברת תנופה ונצמדת בסקרים למקרון, כשהיא זוכה לתמיכה מגורמים לאומיים ולאומניים רבים, שחלקם הגדול מתנגד להגירה נוספת ובעל סנטימנט שלילי כלפי בני מהגרים – שמהווים רוב מובהק בסגל נבחרת צרפת של המאמן דידייה דשאן. המשוואה בצרפת ברורה – הימין הקיצוני ישמח לכישלון הנבחרת למען מטרותיו הפוליטיות ואילו מקרון ואנשי הממסד השולטים כמהים להצלחת.

לפני מספר שבועות יוסופה, ראפר יליד קונגו שהוא כוכב עולה בעולם ההיפ הופ הצרפתי, נבחר על ידי ההתאחדות הצרפתית והתבקש להפיק את ההמנון של נבחרת צרפת ליורו הקרוב. התוצר הסופי – השיר "תרשום את שמי בכחול" – גרם לביקורות קולניות מצד פוליטיקאים ואנשי ציבור שתומכים בימין הקיצוני בצרפת, והם התחלחלו פחות ממילות ההמנון שכתב והרבה יותר מעצם העובדה שיוסופה נבחר על ידי גורם רשמי כמו ההתאחדות לכדורגל, כאשר בעברו ובשיריו ישנן התבטאויות פוליטיות רבות.

יוסופה, שבשיריו מתייחס לשורשיו האפריקאים ולגזענות עימה נאלץ להתמודד, כינה את מרין לה פן 'כלבה' באחד משיריו הישנים שכתב לפני 15 שנה כשהיה נער בן 15 בלבד. יוסופה אף ספג תביעת דיבה משדר שמזוהה עם הימין הקיצוני, אריק זמור, לאחר שכינה אותו 'אידיוט' ושר שהוא ישלם למי שישתיק את העיתונאי.

מפה לשם התחוללה סערה פוליטית סביב נושא כמו המנון הנבחרת ליורו והזמר המבצע, אנשי הימין הקיצוני תקפו את יוסופה והבחירה בו, אפילו נשיא ההתאחדות הצרפתית נואל לה גראט סירב להתייצב מאחורי הבחירה בזמר וניסה לשדר נייטרליות במקום שכמעט בלתי אפשרי להישאר נייטרלי. הלחץ הפוליטי עבד וההתאחדות הצרפתית הודיעה כי הנבחרת לא תשתמש בהמנון באופן רשמי, גם אם מרבית שחקני הנבחרת אוהבים אותו ומזדהים עם המילים. בסך הכל ההמנון של יוסופה הספיק להיות מנוגן רק פעם אחת לפני שההתאחדות ויתרה עליו – וזה קרה במעמד הפצת סרטון ההתאחדות הצרפתית בו נחשפו שחקני סגל הנבחרת לטורניר.

שרת הספורט של צרפת רוקסאנה מראסינונו יצאה להגנתו של יוסופה, שהיגר לצרפת בגיל 12 כבנו של מוסיקאי קונגולזי מפורסם שמת ב-2013. מראסינונו טענה ש"יוסופה הוא זמר שיוצא נגד גזענות ותומך בגיוון וזה טוב מפני שספורט תומך בערכים האלה וכך גם ההתאחדות הצרפתית".

בכל אופן, צרפת מגיעה ליורו כאלופת העולם המהוללת ונתפסת כנבחרת הפייבוריטית הכי חזקה ומוכשרת בטורניר כשהשחקנים יודעים שמה שיצליחו להשיג עם הכדור ברגליים עשוי להיות בעל השלכות פוליטיות משמעותיות וארוכות טווח. או כמו שסיכם היטב העיתונאי הצרפתי ניקולה קסיס-מארטוב: "שום דבר אינו נייטרלי כשזה נוגע לנבחרת צרפת, הקונטקסט הפוליטי הוא חסר תקדים, עם הימין החדש לצד הימין הקיצוני".

כורעים תחת הנטל

מאז חידוש הפרמיירליג לאחר פגרת הקורונה בסיום העונה שעברה ועד היום התקבע נוהג בפרמיירליג, בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד לפני כשנה במינאפוליס שהוביל לגל מחאות בארה"ב ובעולם – לפני כל משחק שחקני שתי הקבוצות וגם המאמנים והשופטים כורעים ברך במסגרת המאבק נגד הגזענות ולאות הזדהות עם תנועת בלאק לייבס מאטר (חיי שחורים נחשבים). גם שחקני נבחרת אנגליה מקיימים לפני משחקי הנבחרת את טקס כריעת הברך.

אולם על רבים העניין התחיל להימאס ומיצה את עצמו מזמן. לס פרדיננד, חלוץ העבר של נבחרת אנגליה, שמשמש כיום כמנהל מקצועי השחור היחיד בכדורגל האנגלי המקצועני, בקבוצת ק.פ.ר הלונדונית מליגת המשנה, הודיע בספטמבר האחרון כי דווקא הקבוצה שלו תהיה הראשונה שתפסיק עם מנהג כריעת הברך שהפך לתעלול יחסי ציבור נטול מהות.

עניין כריעת הברך כאקט שמביע תמיכה מאבק בגזענות ובעד שוויון לשחורים נחשב לקונצנזוס בממסד האנגלי ובכלי התקשורת, אולם בציבור האנגלי ליותר ויותר אנשים שפונים לכדורגל כדי לברוח מפוליטיקה נמאס לקבל הטפות מוסר מספורטאים מולטי מיליונרים שחלקם הגדול בני מיעוטים וזה נראה להם מגוחך. כך יצא שבשני משחקי ההכנה האחרונים של נבחרת אנגליה לפני היורו שהתקיימו במידלסברו (צפון מזרח אנגליה), חלק ניכר מאוהדי אנגליה ביציעים שרקו בוז לעבר השחקנים ברגע כריעת הברך לפני פתיחת המשחקים.

בהתאחדות האנגלית הוציאו הודעת גינוי והביעו אכזבה מהאוהדים שנהגו כך והם מודאגים מאוד מכך שיישמעו שוב שריקות בוז מהקהל כלפי כריעת הברך גם במהלך משחקי היורו, כאשר אנגליה תארח את כל שלושת משחקיה בשלב הבתים בוומבלי. בתוך כך לי אנדרסון, חבר פרלמנט מהמפלגה השמרנית, הודיע שיחרים את משחקי אנגליה ביורו בשל כריעת הברך של השחקנים, כשהוא טוען ש"נבחרת אנגליה תומכת בתנועה פוליטית שעקרונות הבסיס שלה נועדו לחתור תחת דרך החיים שלנו".

הדאגות בהתאחדות האנגלית היא לא רק כלפי פנים – מהתנהגות הקהל האנגלי ותגובתו לכריעת הברך אלא גם מהיריבות – שתיים משלוש היריבות של אנגליה בשלב הבתים צ'כיה וקרואטיה מגיעות מאזורים באירופה בהם מביטים בזלזול באקט כריעת הברך. היריבה הראשונה של אנגליה ביורו, קרואטיה, כבר הודיעה ששחקניה לא יכרעו ברך לפני המשחק שייערך ביום א' הקרוב. אגב, שחקני קרואטיה כבר נשארו לעמוד לפני משחק הכנה ליורו נגד בלגיה בזמן שהשחקנים הבלגים כרעו באך.

כזכור אצטדיון וומבלי הוא האצטדיון שיארח את משחקי חצי הגמר וגמר היורו, והחלום של האנגלים שזכו עד היום רק בתואר בינלאומי גדול אחד (מונדיאל 1966) הוא לזכות ביורו הנוכחי על אדמת לונדון.

לסיכום: היורו הקרוב מבטיח להיות מרגש ומרתק לא רק על המגרש על גם בכל מה שקורה מחוצה לו, ביציעים ובהשלכות הפוליטית, מדיניות וחברתיות. ומה שיקרה בסך הכל יתווסף למסורת המפוארת הענפה והגדשוה של סיפורים פוליטיים וחברתיים בכדורגל – ממראדונה נגד אנגליה, דרך מלחמת הכדורגל בין הונדורס לאל-סלבדור, כלה בשחקנים שחורים שהיו פורצי דרך בתולדות המשחק ועד סיפורם של בני המהגרים שהובילו את נבחרות צרפת וגרמניה לתהילה או לסערה.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות