האימפריה עוד תחזור: המורשת הספורטיבית של העם היהודי שנקטעה בשואה

בניגוד למה שמקובל לחשוב בארץ על כך שיהודים מתקשים בספורט, העם היהודי באירופה הצטיין בספורט בכלל ובכדורגל בפרט עד לשואה. נבחרת הונגריה הורכבה בעיקר מיהודים, הכח וינה היתה הקבוצה המרעננת של אירופה ומאמנים יהודים שלטו ביבשת. לזכרם
הכח וינה
הכח וינה. אימפריית כדורגל יהודית בימים שלפני השואה

ההישגים הדלים של הספורט הישראלי לאורך השנים, מיעוט המדליות במשחקים האולימפיים ותרבות ספורט שלא ממש קיימת במחוזותינו – כל אלה תרמו לעיצוב תפיסה מקובלת בארץ לפיה “יהודים לא טובים בספורט”. התרוצים נעים בין הפיזיולוגיה (בעיית השרירים הקצרים) לסוציולוגיה (אם יהודיה רוצה בן רופא, עורך דין או היי-טקיסט). רק לפני כשבועיים, במסגרת מוקדמות המונדיאל בכדורגל, עשתה נבחרת דנמרק, שמייצגת מדינה של פחות משישה מיליון תושבים, צחוק מנבחרת ישראל בבלומפילד עם שורת שחקנים מרשימה ממועדונים גדולים באירופה, כשכולם אתלטיים, חזקים, גבוהים, מהירים. ואפילו כשהספורט הישראלי זוכה להצלחות, דוגמת הישגים אולימפיים או נצחונות של נבחרות ישראל בכדורסל ומכבי ת”א, אנחנו אוהבים להישען על קלישאות וסטריאוטיפים ולנתח איך אנחנו הקטנים מנצחים בזכות המח היהודי ותמיד אנחנו דוד שמתמודד עם גליית.

בכל יום שואה ראוי להזכיר ולזכור שהעם היהודי היה אימפריה ספורטיבית עד עליית הנאצים, שחוללו את האסון הנורא ביותר. היהודים באירופה היו אליטה ספורטיבית שקיימה תרבות ספורט משגשגת ברמת ספורטאים אדירים ומאמנים אגדיים שנכנסו להיסטוריה.

בין האולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני ב-1896 באתונה עד לאולימפיאדת ברלין הידועה לשמצה של 1936, התקיימו 10 אולימפיאדות. הונגריה זכתה בהן בסך הכל ב-81 מדליות, על 38 מתוכם (47%) היו חתומים ספורטאים יהודים. אוסטריה זכתה סך הכל ב-42 מדליות, מחצית מתוכן בדיוק 21 היו פרי הישגיהם של מתחרים יהודים. בשחיה, התעמלות, אתלטיקה, סיף, אגרוף, אופניים ועוד ענפים.

אימפריית כדורגל

היהודים היו מיעוט שניסה להשתלב ולהיטמע בחברות הנוצריות באירופה, אבל במקביל גם לשמור על זהותם. הרעיון של מקס נורדאו (“יהדות השרירים”) על ההכרח לעצב דמות יהודי חדש עם עוצמות פיזיות ונפשיות בכדי להגשים את הציונות היו חלק מהרוח שסחפה את היהודים לעסוק בספורט וכך קמו להן אגודות ספורט רבות. החל מהעשור הראשון של המאה ה-20 נפתחו מועדוני ספורט של יהודים בכל מדינה בעולם. ‘מכבי’, ‘הכח’, ‘בר כוכבא’ ואגודות ספורט ציוניות נוספות הקימו סניפים מארגנטינה ועד אוסטרליה, מפינלנד ועד ברזיל, מדנמרק עד דרום אפריקה ומגרמניה ועד טוניסיה.

הישגי היהודים בכדורגל נעים על הרצף שבין היטמעות בחברה המקומית לבין שמירה על ייחוד הקהילה והעם. כשמדברים על הייחודיות, הגאווה הספורטיבית הגדולה היתה מועדון הכדורגל ההיסטורי הכח וינה, אלופת אוסטריה הראשונה ב-1925 שהעמידה קבוצה של כדורגלנים יהודים אוסטרים והונגרים מוכשרים שהלהיבו את אירופה והסבו נחת וגאווה לקהילה. זה לא מנע מהם מלסבול  מיחס אנטישמי, מביטויי גזענות ואלימות בלתי פוסקים מצד אוהדים יריבים שבזו למדי הלבן-כחול של התנועה היהודית הלאומית והמגן דוד הגדול שעיטר את חולצות המועדון.

הכח וינה הפכה כבר ב-1923 לקבוצה הזרה הראשונה שמנצחת על אדמת אנגליה, כשהביסה 0:5 את ווסטהאם. עוד לפני כן ווסטהאם התארחה באוסטריה מול הכח וינה לעיני 40 אלף צופים. במהלך סיור שערכה בארה”ב ב-1926 משכה הכח כרבע מיליון צופים למשחקים שלה כולל 46 אלף צופים מול ניו יורק אול סטארס – שיא צופים למשחק כדורגל בארה”ב שהחזיק עד שנות ה-70. מועדון הפאר היהודי נסגר על ידי ממשל הנאצי עם סיפוח אוסטריה ב-1938 וחלק משחקני הכח וינה גלו ואחרים נרצחו בשואה. בין הקורבונות נמצא גם מקס שוייר, קפטן הקבוצה באותו ניצחון היסטורי על ווסטהאם, שנרצח באושוויץ, וכך גם שניים ממקימי המועדון.

כשמדברים על היטמעות בחברה, החלק של היהודים בכדורגל מפליא בעוצמתו. ברמת המשחק עצמו למשל תסתכלו על הונגריה, שם מעל למחצת משחקניי MTK בודפשט (שנודע כמועדון עם זיקה יהודית) וכרבע משחקני פרנצווארוש (מועדון עם זיקה לאומנית) בשנים 1900-1930 היו יהודים. נבחרת הונגריה הביסה את איטליה 1:8 ב-1924 כשכל שבעת הכובשים במשחק היו שחקנים יהודים, שלוש שנים מוקדם יותר שיחקה בהרכב נבחרת הונגריה שישה יהודים (יותר מחצי הרכב!) כשהביסה 0:3 את גרמניה, אך במקביל למשחק נערך “הטרור הלבן” במהלכו נטבחו 3,000 יהודים ברחבי הונגריה.

על כל אלה

אבל עם כל הכבוד למה שעשו על הדשא, המורשת המפוארת ביותר שהותירו היהודים על הכדורגל היתה במסגרת האימון. מוחות הכדורגל הכי מבריקים, היום אלה גוארדיולה, קלופ ומוריניו, לפני 80 שנה אלה היו מייזל, גוטמן וקירשנר ועוד רבים.

בלה גוטמן
שחקן אגדי ומאמן היסטורי. בלה גוטמן

הנה תמצות של הישגים בולטים של המאמנים היהודים לפני השואה ומה שעלה בגורלם:

הוגו מייזל היה המאמן היהודי הגדול הראשון שבנה את נבחרת הפלא (וונדרטים) של אוסטריה בין מלחמות העולם, נבחרת שהלהיבה את אירופה במשחק המסירות הקצרות שלה בתחילת שנות ה-30. בנוסף לכך יחד עם אחיו העיתונאי ווילי מייזל הם יסדו את גביע מיטרופה – התחרות האירופה הראשונה (ליגת האלופות בימינו). הוא מת ב-1937 שנה לפני סיפוח אוסטריה בידי הנאצים.

מייזל אף היה מנטור של מאמנים בכירים באירופה ואחד מהם הוא בלה גוטמן האגדי. גוטמן (יליד 1899) היה שחקן כדורגל אדיר שכיכב בהכח וינה ובנבחרת הונגריה, אבל זכור עיקר כמאמן גדול. הוא נחשב על ידי היסטוריונים של כדורגל למאמן הסופרסטאר הראשון, אימן 32 קבוצות ב-12 מדינות על פי 40 שנות קריירה ברחבי אירופה ובדרום אמריקה. גוטמן סבל מאנטישמיות ושרד בשואה במסע בריחות מפרך בבודפשט כשרבים מקרוביו נרצחו. הוא לא אהב לדבר על התקופה החשוכה כשחזר לאמן. בסוף שנות ה-50, כשאימן בסאו פאולו בברזיל, הוא הביא מערך חדיש 4-2-4 שהפך לפופולארי ואומץ גם בנבחרת ברזיל, אך עלה לגדולה כשהוביל את בנפיקה והכוכב הגדול אאוזביו לזכיה בשני גביע אירופה רצופים (1961-1962). לאחר שסרבו לשדרג את חוזהו במועדון, גוטמן הטיל קללה מפורסמת על בנפיקה שלא תזכה בגביע אירופה עוד 100 שנה ועד היום הקללה שלו מחזיקה מעמד יפה.

אגרי ארבשטיין היה מאמנה האגדי של טורינו הגדולה שזכתה ב-5 אליפויות רצופות ונחשבה לאחת הקבוצות הגדולות שידע הכדורגל האיטלקי עד להתרסקות מטוס הקבוצה באסון סופרגה. ארבשטיין ומשפחתו סבלו מחוקי הגזע באיטליה בסוף שנות ה-30. למשל אחרי משחק ליגה של קבוצתו בדצמבר 1938, ארבשטיין זומן לתחנת משטרה, שם קיבל הודעה שאסור לו לעבוד באיטליה ולבנותיו אסור ללמוד בה. הוא התרוצץ בין הולנד, גרמניה, הונגריה ואיטליה במסע הימלטות מטלטל שעבר בזמן השואה, ולבסוף חזר להצעיד את טורינו הגדולה לפני שמת עם קבוצתו בתאונת המטוס המפורסמת.

ארפד וייס שנרצח באושוויץ עם אשתו ושני ילדיו, היה המאמן המצליח ביותר באיטליה בשנות ה-30 והוביל את אינטר לאליפות ואת בולוניה ל-2 אליפויות. וייס, שכונה ‘הקוסם’, לא רק גידל את אחת מאגדות הכדורגל האיטלקי הכי גדולות ג’וזפה מאצה באינטר, אלא גם מחזיק עד היום בשיא למאמן הכי צעיר שזכה באליפות איטליה (בגיל 34) ונחשב לחדשן גדול שיורד לפרטים ודחף את הכדורגל האיטלקי לעבור מודרניזציה ומקצוענות.

חוקי הגזע גרמו לוייס לברוח ולאמן קבוצה בהולנד עד מאי 1940 כשהנאצים כבשו את הולנד. הוא, אשתו אלנה ושני ילדיו הקטנים רוברטו וקלארה נעצרו על ידי ה-SS בקיץ 1942, נשלחו למחנה המעבר וסטרבורק (אליו נשלחה גם אנה פרנק). באוקטובר נשלחה משפחת וייס כולה לאושוויץ וכעבור שלושה ימים כל משפחתו נרצחה בגזים, ארפס עצמו שרד 16 חודשים מפני שהיה בכושר וטב ויכול היה לעבוד, עד שמת בינואר 1944.

הרשימה עוד ארוכה: ליפו הרצקה שהוביל את ריאל מדריד לאליפות הראשונה בתולדותיה ב-1932 ולאחר מכן את בנפיקה לארבע אליפויות רצופות, דורי קירשנר שעזר לעצב את הכדורגל הברזילאי לפני הזכיה במונדיאל 1958, אימרה הירשל שאימן בהצלחה בדרום אמריקה ונחשב לאחד מאבות הזכיה של אורוגוואי במונדיאל 1950, לאיוש צייצלר שהוביל את מילאן לזכיה בסרייה A ב-1951 אחרי 44 שנים בלי אליפות, ריכרד ‘דומבי’ קוהן שהוביל את באיירן מינכן לאליפות הראשונה בתולדותיה ב-1932 ושנה לאחר מכן סולק מהמועדון עם עליית הנאצים יחד עם נשיא באיירן מינכן המיתולוגי – קורט לנדאואר שברח לשווייץ, שרד את השואה וחזר לבאיירן כגיבור. ויש עוד רבים.

ארפד וייס
המאמן הכי מצליח בליגה האיטלקית בשנות ה-30 נרצח באושוויץ. ארפד וייס

אפרופו לנדאואר, יהודים לא רק בעטו בכדור או צעקו הוראות לשחקנים, הם השפיעו בכל דרך אפשרית על המשחק. לדוגמא ליפוט אשנר, הנשיא מיתולוגי של אויפשט ההונגרית, שתחתיו עם המאמן בלה גוטמן זכתה הקבוצה בגביע מיטרופה ב-1939. הוא גורש למחנה הריכוז מאטהאוזן, אך שרד. בנוסף ליהודים רבים שעמדו בראש מועדונים והקימו מועדוני כדורגל אירופים גדולים שקיים עד היום, גם במוסד תקשורת הספורט היו יהודים משמעותיים, אחד הבולטים שבהם הוא ואלטר בנזמן, מייסד מגזין הכדורגל הגרמני ‘קיקר’, אחד החשובים והמשפיעים באירופה עד היום. בנזמן גם היה ממקימי ההתאחדות הגרמנית ואירגן את המשחקים הראשונים של נבחרת גרמניה במאה ה-19 וכן היה בין המייסדים של מועדוני כדורגל כקארלסרוהה ואיינטראכט פרנקפורט. עם עליית הנאצים ב-1933 בנזמן ברח לשווייץ שם מת כעבור זמן קצר.

השואה אמנם מחקה ציוויליזציה שלמה, אבל רק העצימה את המורשת המפוארת וההישגים הכבירים של העם היהודי. גם בספורט ובפרט במשחק הכי פופולארי בתבל – הכדורגל.

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
נגישות