מדיני

עתידות: אם יש עתיד תקבל יותר מ-10 מנדטים, נתניהו יהיה ראש הממשלה

לפיד ונתניהו לפיד ונתניהו

כל ילד יודע שהנבואה ניתנה לשוטים, אבל מתמטיקה, לעומת זה, היא מדע מדויק למדי. לקראת בחירות 2019 (שלימים יכונו "סבב א"), לפני שנתיים, כתבתי טור במגזין "המקום הכי חם בגיהנום" שבו הסברתי שבני גנץ לא יהיה ראש הממשלה. באותם ימים גנץ היה בשיא הפופולריות שלו, ונראה היה כמו הפרש הלבן שיבעט את נתניהו אל מחוץ למשרד ראש הממשלה ברחוב קפלן 3 בירושלים.

באותו טור (מספיילר לכם, כדי שלא תעזבו את הטור הזה ותמשיכו לקרוא) גם הנחתי שנתניהו יסכים להיות מאוד נדיב עם כחול לבן ולתת להם כמה תיקים בכירים שירצו, ובלבד שיצטרפו לקואליציה שלו, מרגע שיבינו שאין להם דרך להרכיב קואליציה בעצמם.

את הסיבה לכך שלא יצליחו להרכיב קואליציה, נתנו גנץ ושותפיו דאז יעלון ולפיד תחת כל עץ רענן: הם פסלו, אפריורי, ישיבה בקואליציה עם כל או חלק מהקבוצות שמרכיבות ביחד את הרשימה המשותפת. מה לעשות, הסברתי, אין למפלגות השמאל בישראל שום דרך להרכיב קואליציה בלי הערבים ובלי החרדים, בדיוק כמו שלמפלגות הימין אין שום דרך להרכיב קואליציה בלי הימין הקיצוני ובלי החרדים. זאת מתמטיקה פשוטה: יש גוש שמאל, יש גוש ימין, ויש גוש חרדי. שלושה גושים, כשרק השלישי הוא כזה שמקיים יחסים עם שני הצדדים ויודע לשתף פעולה עם שניהם.

והפעם, בבחירות 2021, נתניהו שוב עומד לנצח. זאת אומרת, זה לא שהוא יעשה פתאום איזו תוצאה שתגרום ללסתות להישמט, אלא אם ישמיד (כפי שעשה ב-2019) לפחות שתיים מהרשימות הפיקטיביות בימין וישתה להן את הקולות, דבר שלא יגדיל את גוש הימין ולו במנדט אחד – הוא נדרש לעשות משהו הרבה יותר פשוט מזה.

לשתוק, ולתת לשמאלנים לכרות לעצמם את הראש. והשמאלנים יעשו את זה, כי הם ממש טובים בזה.

הסקרים מנבאים כיום הצלחה גדולה ליאיר לפיד, ולרשימה שהוא עומד בראשה. זה לא העמדות של לפיד (כי אין דבר כזה), וגם לא ההישגים של לפיד (כי אין באמת כאלה) כמו שזו העובדה שבניגוד לגנץ, השותף שעליו לפיד קיווה לתפוס טרמפ כדי להיכנס לממשלה, לפיד ישב בחוץ ועשה את מה שהוא עושה הכי טוב: נאם נאומי תוכחה מלאי פאתוס. בלי ציניות, זה אכן תפקידו של מי שיושב באופוזיציה.

אלא שאם לפיד יקבל יותר מ-10 מנדטים, הוא גוזר על מחנה השמאל להצטרף אליו על בימת הנואמים בכנסת, ולעשות את מה שאופוזיציה עושה – לנאום נאומי תוכחה מלאי פאתוס.

הסיבה פשוטה: גם אם נגיד שהסיעות השונות המרכיבות את הרשימה המשותפת יסכימו לבלוע את הרוק, להתעלם מהגזענות הבוטה של לפיד בעבר (ולמה שיסכימו, בעצם? אבל בואו נגיד שהסכימו) ולשתף פעולה עם מי שהתגולל עליהן במשך שנים, וגם אם מפלגת העבודה ומרצ לא יהיו אבן נגף בדרך להקמת קואליציה למרות חוסר החיבה החד משמעי של הח"כים משתי המפלגות האלה כלפי הנואם עם הג'ל בשיער, ולמרות שכל אנשי הרשימה שהוא עצמו ממנה (כי ככה זה כשאתה לא עומד בראש מפלגה אמיתית) יהיו נאמנים ויילכו אחריו באש ובמים, ללפיד אין עם מי להקים שותפות.

אם יש עתיד תהיה הסיעה הגדולה ביותר בשמאל, אין לשמאל איך להקים קואליציה. פשוט אין. הסיבה פשוטה: החרדים לא מסכימים, אפריורי, לשתף פעולה עם לפיד. הם מתעבים אותו, הם בזים לו, הם רואים אותו כגרסה חדשה של אביו, שיהיו לא מעט שיטענו שהיה האיש גס הרוח ביותר שנכנס לכנסת ישראל במאה ה-21 שלא במסגרת רשימת הליכוד.

בהיעדר חרדים ובהיעדר ערבים (שני הגורמים, לא רק אחד מהם), אין לשמאל איך להקים קואליציה. מי שמאמינים שגדעון סער יילך לקואליציה שאינה עם הליכוד, כדאי שיתעוררו דחוף מהסרט שבו הם נמצאים: גדעון סער ממלא בבחירות האלה את התפקיד שמילא כחלון ב-2015, ומילא ליברמן לפניו – להיות פרוקסי, מעין רשימת כליא-ברק, שתאפשר לליכודניקים להצביע לרשימה שאינה מחל ועדיין לשמור על הקולות במחנה הימין. לא אתפלא אם בעוד כמה שנים יתברר שה"פרישה" של ליברמן וה"פרישה" של כחלון בשעתו מהליכוד היו חלק מתוכנית של נתניהו. לאזרחי ישראל יש זיכרון פוליטי כל כך קצר, שספק אם רבים הבחינו שזה תמיד אותו דבר – ליכודניק שנראה ממורמר מקבל קצת כותרות טובות, בבלפור מתדרכים ששונאים אותו, ואז הוא מקבל עוד כותרות טובות, ואז הוא חובר לליכוד בחזרה מיד אחרי הבחירות.

למה ליברמן לא עשה את זה בממשלה האחרונה? כי נתניהו פגע בו כשלא החזיר אותו לתיק הביטחון. זה לגמרי אישי, ואין פה שום דבר אידאולוגי. הקולות של הרשימות הפיקטיביות בראשות סער וליברמן הם קולות שילכו לכל ממשלת ימין שתקום.

אם יש עתיד תקבל יותר מ-10 מנדטים, נתניהו מקים ממשלה בקלות. אם היא תקבל פחות מ-10 מנדטים, והקולות שיעזבו אותה ינדדו לסער, יעלון, ליברמן, גנץ ושאר הרשימות במשקל נוצה האלה, רשימות פיקטיביות שבהן היו"ר ממנה את החברים – נתניהו מקים ממשלה בקלות. בעצם, אם להדגיש, אפילו עוד יותר בקלות.

אם יש עתיד תקבל פחות מ-10 מנדטים, והקולות האלה ילכו לשתי מפלגות השמאל היהודי, ואם העבודה ומרצ יצהירו בקול רם וברור שאין להן בעיה לשבת בממשלה עם המשותפת ועם החרדים (ולשבת עם האחרונים זה משהו שבמרצ אולי לא יאהבו, אבל זה לא משהו שהמפלגה לא עשתה בעבר) – אפשר שלראשונה מאז שאהוד ברק קרע את מפלגת העבודה בשביל לשמור על כיסאו במשרד הביטחון לפני 10 שנים, לנתניהו תהיה בעיה אמיתית להרכיב קואליציה. אם יש עתיד תקבל פחות מ-10 מנדטים, ושתיים מהרשימות הפיקטיביות שהוזכרו בפסקה הקודמת לא יעברו את אחוז החסימה, אפשר שאפילו נראה מהפך שלטוני.

אבל זה לא יקרה, כי כבר כתבתי קודם – לאנשים בישראל אין שום זיכרון פוליטי, ושוב נראה אנשים נדהמים מזה שהם "הצביעו סער וקיבלו ליכוד" או "הצביעו יעלון וקיבלו ימין" או "הצביעו חולדאי וקיבלו דו"ח באדום-לבן בתל אביב". אם היהודים הימנים לא יצביעו למפלגות הימין (ליכוד, מפד"ל), והיהודים השמאלנים לא יצביעו למפלגות השמאל (העבודה, מרצ), לא יהיה למי מהם על מי להלין זולת על עצמם.

ומזל טוב לנתניהו, על עוד קדנציה בראשות הממשלה, והרבה הצלחה במשפט הפלילי.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות