בזמן התקפת טילים על חולון – בחור אחד, שיודע שהשווארמה של מפגש צמרת דוחה אזעקה, הפך לגיבור רשת
כשהתותחים רועמים המוזות של מכיני הממים ממש לא שותקות אלא דווקא עפות לכל עבר. בעידן הסמארטפונים, הוווצאפ, הטיקטוק והטוויטר כל אירוע גדול, אפילו אם הוא קשה וטראומתי, הופך במהרה למקור עשיר לתעשיית הבדיחות, וכידוע מוחות מבריקים לא חסרים בעם שלנו.
רצוי לזכור שהומור בכלל, והומור שחור בפרט, הוא כלי התמודדות נהדר עם מציאות שקשה להתמודד איתה. גם בצריפים של מחנות הריכוז הריצו בדיחות, כמו גם בכל טקס יום השואה סטנדרטי בבית ספר ישראלי. בכל משבר, קטן או גדול, מאחורי ההצהרות המקובלות והחולצות הלבנות, היו השטויות. מילקוט הכזבים של הפלמ"ח ועד שירי מסייעת במלחמת לבנון 1.
רשת האינטרנט הקנתה לנו יכולות ויראליות שאין וריאנט קורונה שמתקרב אליהן. ותכלס כשהמשטרה זזה לאט ובלי שליטה, קונספציית "ניהול הסכסוך" מתגלה כמו שכונה ישראלית סטנדרטית ובערוצי הטלוויזיה מלאים בברברת שהיא כולה תחרות השתנה לרוחק ללא תכלית – טוב שיש לנו את הבדיחות שמזכירות לנו שאנחנו אנושיים. ועוד יותר טוב שעכשיו לא צריך להיזהר שהמורה לא תשים לב – עכשיו המורה בעצמה משתפת לכולם.
גם כשהאזעקות משתוללות – הישראלים מוצאים זמן לממים קורעים. מההוא שיודע ששווארמה טובה דוחה אזעקות ועד המיחזור הסופי של מם יורם לס – הנה כמה מהטובים ביותר של הסכסוך האחרון.
תיהנו, ותשמרו על עצמכם:
כמובן אחד הז'אנרים החזקים ברשת הוא תחום העקיצות הפוליטיות, במיוחד כלפי מפלגת השלטון:
אהבנו pic.twitter.com/PxMc4qBO5r
— כסית (@Kassit7) May 12, 2021
אירוניה וציניות הן התשתית לממים מוצלחים:
ואי אפשר כמובן בלי עקיצות על תל אביב:
דאחקות רבות מקשרות את המשבר הנוכחי לענייני הקורונה:
ותמיד אפשר למחזר ממים של פרופסור לס:
וכמובן אחרי שהילדים לא למדו באופן מסודר מעל שנה, אי אפשר היה להשאיר את מערכת החינוך מחוץ לסבב הבדיחות הנוכחי:
קוונטין טרנטינו ממשיך במגמת הפיכתו לתל אביבי מן השורה, וספק אם אי פעם נתרגל לכך:
