כמו הבועות בסודה: כמה קטנונית יכולה להיות תביעה ייצוגית?

התובעים טוענים כי החברה מטעה את הצרכנים בכך שטוענת שהכדים שלה הם בגדול ליטר בעוד שבפועל אפשר למלא בהם רק כ-800 מ"ל. דורשים פיצוי של מיליוני שקלים. סודה סטרים טרם הגישה תגובה
מפעל סודה סטרים
מפעל סודה סטרים בנגב | צילום: הלל מאייר, פלאש 90

יש תביעות ייצוגיות חשובות שאתה רואה מהשורה הראשונה בבקשה שמדובר בעניין מהותי. ויש כאלה שפחות. הבקשה שהוגשה השבוע  לבית משפט המחוזי מרכז, לתביעה ייצוגית נגד חברת סודה סטרים ישראל בע”מ, על סך מיליוני שקלים, שייכת ככל הנראה לקטגוריה השנייה, הפחות מחמיאה לתובעים ולעו”ד שהגישו אותה.

ומה העילה את שואלים? הטעיית הצרכנים כמובן, מפני שהקיבולת של הבקבוקים אינה תואמת בפועל לגודל שמוצג בפרסום

הטעיה שיטתית של חברת סודה סטרים

על פי הבקשה, מדובר בהטעיה צרכנית שיטתית, מכוונת ומתמשכת מצדה של המשיבה, בעלת מונופול בלתי מעורער בשוק הרלוונטי, תוך הפרת חובות חקוקות.

חברת סודה סטרים מייצרת ומשווקת מכשירים ביתיים להכנת מים מוגזים, ומוצרים נלווים מכשיריה מחייבים שימוש בבקבוקי הגזה ייעודיים, כאשר דגמי המכשירים נבדלים ביניהם, לאחד מתאים בקבוק זכוכית, וליתר – בקבוקי פלסטיק. באחד פעולת ההגזה היא חשמלית, וביתר ידנית.

לטענת המבקשים מצגיה השיטתיים של המשיבה מטעים את הצרכן לדעה ביחס למידות הבקבוקים וקיבולם. על גבי הבקבוקים מוטבע “קו סימון”, אשר בהתאם להנחיות המשיבה, אין למלא את הבקבוק מעבר לו. קו סימון זה תוחם, להלכה ולמעשה, את הקיבול האפקטיבי של הבקבוק, ומכתיב איזו כמות משקה סודה תופק בכל הגזה והגזה. “והנה, בעוד המשיבה מתהדרת (במצגים רשמיים חוזרים, נטולי כל בדל הסתייגות) בבקבוקי פלסטיק ״1 ליטר״, הרי בפועל מכילים בקבוקים אלה 840 מ״ל בלבד; בקבוקי ״0.5 ליטר” מכילים 0.45 ליטר בלבד. בעוד בקבוקי הפלסטיק מוצגים כבעלי נפח ״0.8 ליטר״ ובפרסומים אחרים ״0.75 ליטר״, הרי קיבולתם תחומה בקו סימון של 0.615 ליטר בלבד ואף אם ימולאו עד גדותיהם, כי אז יכילו 0.72 ליטר בלבד.

נזכיר כמובן כי גודל הבקבוק ברוטו (כולל החלק שאותו אסור למלא) הוא כפי שהובטח בפרסומים. כמו כן, להבדיל ממצבים אחרים שבהם הבטיחו חברות שבאריזה יש 100 ג’ של מוצר ובפעול היה פחות. כאן אין באמת מוצר בתוך הבקבוק כך שגם אם הנפח קטן יותר, איזו פגיעה נגרמת לצרכנים.

תביעת הצרכנים: “קיבולת הבקבוקים קטנה מדי”

אבל את התובעים, כאמור, זה לא באמת מעניין. “קיבולת הבקבוקים קטנה, אם כן, כשיעורים ניכרים של כ־23%-10% ביחס למצגים!”, נכתב בבקשה, “אין מדובר בשגגה תמימה בפרסום, כי אם בקו שיווקי מכוון חסר תום לב. כפי שיובהר נכוחה להלן, המשיבה מודעת ידע היטב להטיה ביחס למידות האמת; ומודעת לא פחות מכך אף לחובתה, לכל הפחות, ליתן גילוי נאות נוסף ביחס לקיבול האפקטיבי. חרף האמור, בחרה ובוחרת המשיבה להתעלם מחובותיה כלפי קהל הצרכנים (בכח ובפועל), הכל מטעמי עשיית עושר פסולים”.

האם סודה סטרים הרוויחה על חשבון הצרכנים כתוצאה מהצעד הפסול לכאורה שעשתה? גם התובעים לא יודעים לקבוע זאת מפורשות, אבל מוצאים דרך להוכיח זאת. בבקשה נטען כי הצרכן מקבל מוצר נחות מזה שביקש, ובין היתר נדרש להפעלות חוזרות ונשנות, בתדירות גבוהה מזו שכיוון לה. כמו כן הם טוענים לעגמת הנפש מצד הלקוחות ומצביעים על הטרחה היתרה והשקעת הזמן העודפת הכרוכים בפעולה, והעלויות הנלוות המתווספות לה.

לכן, טענתם היא שפונקציונליות המכשיר והבקבוקים בעבור הצרכן הסביר פוחתת ומן הצרכן ניטלת האפשרות לבחור בחירה צרכנית מושכלת מול החלופות הקיימות בשוק הרלוונטי, בהסתמך על נתוני המוצר המלאים ותכונותיו, ונפגעת האוטונומיה שלו. עוד, נטען כי לנוכח פעולות ההגזה התכופות יותר הנדרשות, אף אורך חיי המכשיר עלול להיפגם.

החברה טרם הגישה את תגובתה לבקשה.

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
כמו הבועות בסודה: כמה קטנונית יכולה להיות תביעה ייצוגית? כמו הבועות בסודה: כמה קטנונית יכולה להיות תביעה ייצוגית?
נגישות