אלה אמורים היו לדון בהסדר המוצע ואולם הם והצוות המקצועי של הוועדה קיבלו את הטיוטה המורכבת והמעודכנת של הצעת החוק בנושא רק בתאריך 15.12.2016 בשעה 21:00 לערך בלילה, מבלי שניתנה להם האפשרות להתכונן לדיון שהתקיים למחרת בבוקר.

המבקשים בבקשה לקיום דיון נוסף הסכימו כי אם יינתן דיון נוסף – הוא לא יחול על הסדר המס שבוטל בפסק הדין. לפיכך בקשתם התמקדה רק בשינוי ההלכה שנקבעה, לשיטתם, בפסק הדין בכל הנוגע לביקורת של בית המשפט על פגמים, אשר נפלו בהליכי חקיקה בכנסת.

המשנה לנשיאה בדימוס, חנן מלצר, קבע כי בקשה לקיים דיון נוסף על פסק דין שניתן בהרכב מורחב מעוררת שאלה מקדמית, שכן הוראות החוק המאפשרות לאשר בקשה לקיום דיון נוסף מורות כי אפשרות זו קיימת ככלל רק ביחס לפסק דין שניתן בהרכב של שלושה שופטים. ההלכה הפסוקה אמנם קבעה כי ניתן לקיים דיון נוסף גם על פסק דין שניתן בהרכב של חמישה שופטים, או יותר, ואולם זאת רק במקרים "חריגים שבחריגים", ונפסק שתנאים אלא לא התקיימו כאן.

זאת ועוד, השופט מלצר ציין כי ככלל, הליך הדיון הנוסף לא נועד ליתן פתרון לשאלות תאורטיות, והרי בענייננו המבקשים הודיעו כאמור כי הם מסכימים שהכרעה בדיון הנוסף – לא תחול על הסדר המס, אשר בוטל בפסק הדין. לגופו של עניין, המשנה לנשיאה עוד פסק כי הקביעות בפסק הדין אינן עולות לכדי הלכה המשנה את ההלכה שנפסקה קודם למתן פסק הדין בצורה המצדיקה קיום דיון נוסף, שכן פסק הדין רק יישם את ההלכה שנקבעה ב-בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד נט(2) 14, 82 (2004), ואף שניכרים בו הרחבה וחידוד מסויימים של אותה הלכה – אין בפיתוחה הטבעי של הלכה כדי להצדיק מתן הוראה בדבר דיון נוסף.

עוד הודגש כי פסק הדין, מושא הבקשה לדיון נוסף – לא היה בו משום חריגה מעקרון הפרדת הרשויות, אלא דווקא חיזוק של עקרון זה, תוך הבטחת עצמאותה של הכנסת (אשר התנגדה גם היא לבקשה לקיום דיון נוסף) ושמירה של האיזון הנדרש בין הרשויות.