משפטי

שירה רבן נגד שרה נתניהו: בית הדין לעבודה מנע מבוכה נוספת מרה"מ ואשתו

שרה נתניהו שרה נתניהו

האם בית הדין לעבודה הציל את משפחת נתניהו ממבוכה נוספת של חשיפת תמלילים שנותנים עוד הוכחה לצורה בה מתנהל מעון רה"מ?

הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה ורדה וירט ליבנה, דחה את הערעור שהגישה שירה רבן, על החלטה שדוחה את הגשת תמלילי חקירה בתיק שלה נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו.

שירה רבן הועסקה במוריה שירותי נקיון במשך מספר חודשים ספורים, בתפקיד של עובדת ניקיון במעון ראש הממשלה בירושלים. לאחר מכן הגישה תביעה בסך 225 אלף שקלים, כנגד רעיית ראש הממשלה וחברת מוריה, במסגרתה טענה להעסקה פוגענית ובחוסר תום לב, להתנכלות ולהתעמרות במהלך עבודתה מצידה של נתניהו.

בפני בית הדין האזורי התקיימו מספר דיונים ובתוכם שלושה דיוני הוכחות במסגרתם נחקרו העדים על התצהירים שהגישו. בסופו של דיון ההוכחות שהתקיים בחודש דצמבר 2019, ניתנה החלטת הנשיא אברהמי במסגרתה נקבעו המועדים להגשת סיכומים מטעם הצדדים.

בטרם הוגשו סיכומים של המדינה, שגם היא נתבעת בתיק, הגישה רבן את הבקשה שעניינה צירוף פרוטוקול חקירתם של העדים ביחידת להב 433 במשטרת ישראל. בבקשה צוין כי מחומרי חקירתם של העדים במשטרה כפי שהועברו לידי ב"כ של רבן עולה לכאורה כי ליאורה בביאן ונילי קדוש שהועסקו במעון ראש הממשלה בתקופות הרלבנטיות לתביעת המבקשת הובטחו טובות הנאה בתמורה למסירת תצהיר שקר בבית הדין, וזאת במטרה להכשיל את תביעתה של רבן. עוד נטען כי חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בתמלילי חקירתם של אפי אזולאי, אב הבית במעון ראש הממשלה בתקופה הרלבנטית, ויעקב קדוש שהיה ממונה על רבן ועל בביאן וקדוש מטעמה של חברת מוריה.

החומר הוגש במעטפה סגורה לבית הדין ולצדדים. בבקשה עתרה רבן לכך שבית הדין האזורי יתיר לה לצרף לחומר הראיות בהליך את תמלילי חקירתם המשטרתית של קדוש, אזולאי, בביאן, הנוגעת לתוכן עדותם ולנסיבות מתן התצהירים שהוגשו מטעמם בבית הדין האזורי במסגרת הדיון בתביעתה של רבן. עוד התבקש צירופו של תמליל עימות שנערך במשטרה בין אזולאי לקדוש. לעניין תמלילים אלו ציין בית הדין האזורי בהחלטתו כאשר דחה את הבקשה: "פתיחת ההליך מחדש, כאשר עסקינן בעניינים שאינם בליבת המחלוקת המשפטית והעובדתית, אינה נכונה ואינה ראויה".

כאמור גם הרכב בית הדין הארצי דחה את בקשת הערעור של שירה רבן וחייב אותה בהוצאות בסך 5,000 שקלים, כאשר השופטים קובעים כי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור היא החלטה בבקשה להוספת ראיה, כלומר החלטה הנוגעת לאופן ניהול הדיון ונקודת המוצא היא כי בקשה לצירוף ראיה היא מסוג הבקשות שהחלטה בהן נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית והלכה היא כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה בפניה מתנהל ההליך ושבפניה פרושה יריעת ההתדיינות בין הצדדים, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן.

"הגענו לכלל מסקנה כי נכון הוא שמלאכת האיזון בשאלת צירוף חומרי החקירה תתבצע על ידי הערכאה הדיונית המצויה בליבת ההליך ובחומר הראיות במלואו, באופן כזה שניתן יהיה לשנות מההחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו, ככל שיימצא בית הדין האזורי כי יש בכך צורך לשם מתן הכרעה בהליך", נכתב בהחלטת השופטים.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות