איך יוצאים מאישום על פגיעה בביטחון המדינה עם עבודות שירות?

התנהלות כוחנית של הפרקליטות והשב"כ או עו"ד יוקרתיים שהצליחו למסמס סעיפי אישום חמורים מאוד. כך יצאו שני אנשי עסקים בכירים עם עונש מגוחך ממכירת ברזל לעזה בניגוד להוראה מפורשת של משרד הביטחון
מנהרת טרור בעזה
מנהרת טרור בעזה. למה באמת שימשו הברזלים שהעבירו בן חמו ואלון לרצועה? | צילום: עבד רחים כתיב, פלאש 90

לפעמים פסק דין שולי מציב זרקור על הכוחניות המופרכת שבה נוהגים המשטרה, השב”כ והפרקליטות כלפי אזרחים. ולפעמים הוא מציג דווקא את ההיפך – כיצד אנשים אמידים, בעזרת עורכי דין מהשורה הראשונה, מצליחים לצאת עם עונש זעום מכתב אישום חמור לכאורה.

דבר אחד ברור: אחד משני התרחישים הללו התקיים בוודאות ממה שעולה מגזר הדין שניתן על ידי הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בב”ש בעניינים של ציון בן חמו ויורם אלון. השניים הואשמו בתחילה בפגיעה בביטחון המדינה אך לאחר הליך מייגע שלקח לא פחות משש שנים, שונה כתב האישום והם הורשעו על פי הודאתם רק בסעיף תחבולה, ונידונו, אם השופטים יאשרו את הסדר הטיעון, ל-3.5 חודשי עבודת שירות בלבד וכן לחילוט של 3.3 מיליון שקלים מהרווחים האסורים שגרפו.

נגד אלון, תושב תל אביב, ובן חמו, תושב עין שריד, הוגש כתב אישום בגין העברת סחורות ברזל לרצועת עזה – סחורות אשר לטענת השב”כ שימשו ארגוני טרור. בין סעיפי האישום ניתן היה למצוא קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמתו בישראל, סיוע לאויב במלחמה, מגע עם סוכן חוץ, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובאיסור פעולה ברכוש טרור.

על פי כתב האישום המקורי, השניים מכרו ברזל במיליונים לאיש עסקים עזתי, אוסעמה זוערוב, תוך כדי שהם יודעים שהוא מבצע עסקאות עם אנשי חמאס ולמרות שהוזהרו על ידי משרד הביטחון. בן חמו ואלון, על פי כתב האישום המקורי, התעלמו מהאזהרות ומהנזק שנגרם לביטחון המדינה מעצם ביצוע עסקאות הברזל והשתמשו בשמות פיקטיביים של רוכשים כדי לעקוף את מנגנון הבדיקה של סחורות שנכנסות לרצועה ולהמשיך ולסחור מול אותו סוחר עזתי. התשתית העסקית לסחר הלא חוקי עם עזה היתה דרך בנקים שונים ביהודה ושומרון, כדי לשוות לסחורה חזות תמימה. בשב”כ טענו בזמנו כי החומרים שהוברחו לרצועה שימשו להתעצמותו הצבאית של חמאס, בניית מנהרות וייצור אמצעי הלחימה ברצועה.

עו"ד ציון אמיר
עו”ד ציון אמיר, פרקליטו של בן חמו | צילום: פלאש 90

למרות עדויות ברורות על התעלמות מהוראות משרד הביטחון והמשך סחר עם אותו סוחר שעובד עם חמאס תוך הטעיית הרשויות, אלון ובן חמו לא נשברו. כיאה לאנשים שהוגדרו בכתבה בגלובס ב-2015 על ידי גורם בתעשיית הברזל בישראל כחלק מהעשירייה הפותחת של הענף בישראל, הם הצטיידו בעו”ד ציון אמיר (בן חמו) ובעו”ד רועי בלכר (אלון), והתוצאות הגיעו בסופו של דבר.

בכתב האישום המחודש שהוגש לבית המשפט אתמול, הטון כבר היה אחר לגמרי. “במהלך החודשים שלאחר השימוע (בו הודיעו לאנשי העסקים כי זוערוב קשור לחמאס), הפסיקו הנאשמים את המסחר עם אוסמה, אולם לאחר מכן חידשו את המסחר באמצעות חברות אחרות, על פי בקשותיו של אוסמה, שאמר לנאשמים כי הרשויות אישרו את הסחר עימן”, נכתב שם.

את האשמה החליטה הפרקליטות לגלגל לאנשים אחרים. העזתי אולי שקרן, אבל מבחינתם אלון ובן חמו בסה”כ ניצלו “טעות של הרשויות, שאין בה מרמה”, שלמעשה אפשר להם להמשיך ולגרוף רווחים.

עו"ד רועי בלכר
עו”ד רועי בלכר, פרקליטו של אלון | צילום: מיכאל פתאל, פלאש 90

“אני מאשר כי ידעתי שנשלל היתר הסחר של אוסמה ונכון שסחרנו עמו לאחר מכן בדרכים עוקפות. אוסמה אמר לנו שזה בסדר”, אמר אתמול בן חמו בבית המשפט, רגע לפני שהשופטים הרשיעו אותו. אלון הוסיף: “גם אני ידעתי ואחרי כן אני סחרתי בעקבות דברי אוסמה”.

האם מדובר פה בטעות קשה של השב”כ שגרמה לשני אנשים עסקים נקיים לשבת כחודש וחצי במעצר או בלוליינות משפטית של בכירי עו”ד בישראל שעלתה הרבה כסף אבל הצליחה לחלץ שני אנשים עשירים מאחד מהאשמות החמורות ביותר שניתן להאשים בהן אזרח ישראלי, לא בטוח שנדע אי פעם.

אגב פסקי דין, הנאשם השלישי בפרשה, מיכאל פרץ, שבביתו במושב מבטחים שבעוטף עזה אוכסנו כל הברזלים שהועברו לרצועה, נידון לשבע שנות מאסר אחרי שהורשע בעבירות מגע עם סוכן חוץ, איסור פעולה ברכוש טרור, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות של הלבנת הון והונאת נושים. מעניין מי היה העו”ד שייצג אותו?

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
נגישות