בכתב התביעה מתוארת השתלשלות האירועים כך: ב-11.12 הביעה עמרוסי בתכנית ביקורת על נתניהו, כשבוע לאחר מכן הודיעה באותו המקום כי היא תומכת בבנט, ואז, חמישה ימים מאוחר יותר – ב-23.12 זומנה לשימוע לפני פיטורים.בכתב התביעה צוין כי הסיבה שניתנה לעמרוסי כדי להצדיק את פיטוריה היה שינויים במוסף שבו עבדה, אך לטענתה השינוי היחידי שארע באותה התקופה היה פיטוריה. כמו כן היא קובלת על הצורה שבה נעשו הפיטורים.

"בין שידור התוכנית בה ביקרה התובעת את מר נתניהו לבין מועד ההודעה על השימוע, עסקו יחד בצמידות מר בנימין נתניהו, הגברת מרים אדלסון בעלת העיתון, ומר בועז ביסמוט עורך העיתון, בסוגיית הבאת ג'ונתן פולארד לישראל", נכתב בכתב התביעה במטרה להראות את האטמוספירה סביב מי שפיטר אותה. "פולארד הובא לבסוף במטוסו הפרטי של שלדון אדלסון, עורך העיתון בועז ביסמוט היה על המטוס, ומי שקיבל את פני פולארד היה מר נתניהו.

"למעשה, פיטוריה של התובעת לאחר תקופת עבודה ארוכה כעיתונאית מוערכת אצל הנתבעת, נבעה מתוך שיקולים פוליטיים היות והתבטאה כנגד נתניהו כפלטפורמה תקשורתית אחרת (בסמוך לפיטוריה) – ולמעשה בשל התבטאויותיה אלה הנתבעת 'הראתה לה את הדרך החוצה', בפיטורים מכוערים שנעשו בחוסר תום לב".

במסגרת כתב התביעה חושפת עמרוסי גם את הסכומים הלא רעים בכלל להם זכתה בישראל היום. 22 אלף שקלים בחודש תמורת הטור השבועי שכתבה (שצמח בהמשך ל-25) ועוד תוספות של 2,000 שקלים (שהפכו בהמשך ל-3,000) תמורת כל כתבת מגזין וכ-800 שקלים עבור טור דעה.

על סמך כל אלה, ובעקבות העובדה שהיא טוענת כי העיתון לא שילם לה את מלוא הכסף עבור טוריה, דורשת עמרוסי יותר מרבע מיליון שקלים. היא גם מוסיפה כי נעשה ניסיון להשתיק אותה בדמות "מענק הסתגלות" של 50 אלף שקלים, שתמורתו היתה צריכה להתחייב שלא תתבע את העיתון.

טרם הוגש כתב הגנה.