צביקה הדר יצר דוקו קצר עם בחור מעורר השראה – אסף יסעור, שתאונה מחרידה לקחה לו את הידיים, אבל צריך הרבה יותר כדי לשבור נשמה של לוחם. יסעור מצא את הטאקוונדו ומתאמן עם נבחרת ישראל "הרגילה" בדרך למדליה הפראלימפית הבאה של ישראל. צביקה הדר נסע לפגוש את הנער ומשפחתו ומצא "עולם הזיה" – במובן הטוב של המלה. יסעור דיבר על המחויבות שלו לספורט, ועל רצונו לייצג את המדינה ולזכות במדליה. אתמול (שבת) זכה יסעור באליפות העולם בטאקוונדו פראלימפי.
הרבה אנשים מגלים גבורה בחיים הפרטיים שלהם, מתגברים על כל מיני אסונות, מגבלות ותקלות ענק בחיים שאין לנו מושג עליהן. אולם כשמישהו סובל מנכות זה ניכר לעיני כל – וזה לפעמים הופך את ההתמודדות לקשה יותר.
אבל גם זה רחוק מלהיות מה שישבור את אסף יסעור, שצוחק בפנים לגורל שלקח לו את שתי הידיים – ובשקט בשקט, בלי לנחס חלילה, יש מצב שמתפתחת בצפון רמת הגולן האגדה הפראלימפית הבאה של ישראל.
אסף היה נער רגיל לגמרי שאהב לשחק כדורגל עם החברים בזמן הפנוי. כל מי שגדל עם אהבה למשחק היפה יודע שלפעמים הכדור עף ואין מנוס מללכת להביא אותו – ולפעמים זה כרוך באתגרים וטיפוסים.
במקרה של אסף זה נגמר באסון, כאשר טיפס לתוך חדר חשמל מגודר כדי להביא כדור. בעודו מטפס תפס בידו אחת כבל מתח גבוה, בידו השנייה גדר מתכת – וכך סגר מעגל חשמלי הפך את גופו לקבל דרכו עברו 22 אלף וולט שצלו את שתי ידיו בו במקום.
הרופאים עשו כל מאמץ, אך נאלצו לכרות את שתי ידיו של אסף כמעט עד למרפק. מקרה מחריד לכל הדעות, שכמו שתראו בסרטון של צביקה הדר – כמעט הכריע את המשפחה. אבל במקום שזה יהיה סוף לחלומות של אסף והוריו, זו היתה נקודת זינוק למסע מדהים.
בשלב מוקדם של תהליך ההתאוששות והחיפוש אחר עיסוק ספורטיבי שישמור אותו בריא בגוף ובנפש, נחשף אסף לענף אזוטרי במקצת בעולם אמנויות הלחימה בשם טאקוונדו – והתאהב.
טאקוונדו היא אמנות לחימה קוריאנית, המתאפיינת ביחס גבוה מיוחד של עבודת רגליים (בעיטות) לעומת עבודת ידיים (אגרופים). האגדה מספרת שכך התפתחה האמנות מפני שהקוריאנים נאלצו להילחם רגלית מול הכובש היפני הרכוב על סוסים. ספק אם זה נכון אבל העובדה נותרת בעינה שבטאקוונדו בעיקר בועטים, וזה מושלם עבור מי שהגורל החליט לקחת לו את הידיים.
אסף יסעור הוא לוחם הטאקוונדו הפראלימפי היחיד בישראל, ולכן הוא מתגורר ומתאמן עם נבחרת ישראל "הרגילה" (והוא מדגיש שזה במרכאות) במתקן האימונים ברמלה. "אין שום דבר שאסף לא יודע לעשות", מבהירה המדליסטית הטרייה אבישג סמברג. "אפילו כשאני צריכה עזרה להרים, להזיז, אני מבקשת מאסף ולא חושבת על זה בכלל" .
"אתה מסתכל מהצד ורואה עולם הזיה" מתאר צביקה הדר את ההתרשמות הראשונית בסרטון המצורף. "יושבים אנשים ועושים קולות, ברמלה, עם פלסטיקים על הראש, המאמן בכלל תימני (יחיעם שרעבי, מאמן נבחרת ישראל – ר.ב.) – ואחד בלי ידיים".
זה בעצם ההבדל היחיד, מלבד העובדה שבטאקוונדו הפראלימפי אסור לפגוע עם הבעיטות בראש, "לפחות בינתיים", כפי שמציין אסף, שהיה מעדיף בעליל למחוק גם את ההבחנה הזו.
למשחקים הפראלימפיים בטוקיו לא הצליח להעלות, לאחר שהודח בקרב האחרון של טורניר הדירוג – אבל הוא רק בן 19. "בפריז (2024) הוא צריך להביא את הזהב הבא" מנבא שרעבי – ומדינה שלמה תהיה בפינה של הלוחם הכי מרגש בארץ.
