מדיני

.supertop{display:none;}

מה שווה המספר ה"כשר" אם אנחנו לא יכולים לשלוט בו?

acttv | 08/12/21, 9:10
טלפון כשר. אמצעי תקשורת או אמצעי שליטה?

סוגיית ניידות המספרים של הטלפונים הכשרים, מסעירה את ההנהגה החרדית. כידוע, מאז שנת 2007 יכולים כל צרכני הטלפונים הסלולרים בישראל לעבור בין ספקי הסלולר השונים ולשמור על מספר הטלפון שלהם — לרבות הקידומת המקורית. כמו כן מאפשר הניוד, מעבר בין מסלולים ושינוי תנאי השירות. כולם, חוץ מכמה מאות אלפי לקוחות מהמגזר החרדי בעלי מספר "כשר" – כזה שמונע חיבור לאינטרנט, חוסם מספרים מסויימים שמוכתבים על ידי ועדת הרבנים לענייני תקשורת, ומזוהה באמצעות קידומת ייחודית. מכשירי הסלולר שמוגדרים כ"כשרים" הם מכשירים "טיפשים" דלי פונקציות, שלא מאפשרים גלישה באינטרנט, וכן מותקן בהם כרטיס סים שמונע התחברות לרשת או חיוג למספרים שהוגדרו כאסורים.

כעת מעוניין שר התקשורת יועז הנדל לקדם רפורמה שתחיל את חוק הניידות על כלל האוכלוסייה. גם על החרדים, גם על בעלי טלפון כשר, והדבר מעורר התנגדות גדולה. לפני כשבוע הגיעה לפגוש את שר התקשורת משלחת של רבנים, אדמו"רים וראשי ישיבות, כולל חברים בכירים במועצות גדולי התורה של המפלגות החרדיות, במטרה למנוע את רוע הגזירה. מה הבעיה שלהם עם היוזמה אתם שואלים? מדוע בעייתית כל-כך הנקודה הזו של האפשרות לעבור מבלי לשנות את המספר? או. שאלה מצויינת. והתשובה, כמו תמיד בעניינים האלה, היא שהכל עניין של כוח ושליטה – באנשים ובכסף.

הכל עניין של שליטה וכוח

איך שלא מנסים להסתכל על זה, נראה שהבעיה של הרבנים ומנהיגי המגזר עם הרפורמה, היא שהאפשרות לעבור מטלפון כשר "סגור", לסמארטפון פתוח, בלי להחליף מספר, תמנע את היכולת לקיים מעקב על הציבור. אם ימשיך להשתמש הצרכן באותו מספר, עם אותה קידומת – איש לא יוכל לדעת איזה מכשיר הוא מחזיק ובאילו שירותים הוא משתמש.

עד כה הותר לבעלי המספרים הכשרים לעבור רק בין המסלולים הכשרים בחברות הסלולר השונות (למשל, בין השירות הכשר של פרטנר לשירות הכשר של סלקום), ונאסר עליהם לנייד את מספר הטלפון שלהם לקו רגיל. לכן עד היום חרדים שהשתמשו בטלפון לא-כשר – זוהו בקלות באמצעות המספר שלהם. במסגרת המהלך שמוביל שר התקשורת, מנויים בעלי מספר כשר יוכלו לנייד אותו לחברות סלולר מתחרות, מחוץ ל"קומה הכשרה".

אם יתאפשר הניוד, אז למעשה איש לא ידע באיזה מכשיר הם משתמשים, מה שיעקר בפועל את מנגנון הפיקוח של ועדת הרבנים, משום שאי־אפשר יהיה לדעת אם בעל מספר סלולרי כשר אכן שומר על "כשרות" הקו שלו, או שמא עבר לשירות רגיל. אז לא תתאפשר הטלת קלון, אות קין של מספר "לא כשר", למי שיבחר בכזה.
ולכן השליטה באנשים נחלשת. וזה כל הסיפור.

 

הרבנים, ראשי הישיבות ובכירי ההנהגה מדברים על זכותו של הציבור שלהם לבחור. בטלפונים כשרים במקרה הזה. אבל למעשה הם מבקשים לגזול מאותו ציבור בדיוק, את הבחירה.

אותם רבנים טוענים שזה רצונו של הציבור עצמו, שבכל העולם אנשים רוצים לעבור לטלפונים כשרים בגלל נזקי השימוש המוגזם בסלולרי. ועל זה אני אומרת – סבבה, שיעברו, אבל אם לטענתם ממילא כולם רוצים מכשיור מוגבל וחסום – אז מדוע צריך לכפות? ולסמן במספרים מיוחדים?

כי כמו תמיד, הכל עניין של שליטה וכוח, וכנראה שגם לא מעט כסף. לא של דאגה אמיתית לטובתו של הציבור.

כבדו את המנהגים של אחרים, אומרים לנו. איש באמונותו יחיה וכל הג'אז הזה, אבל לא ברור כמה מבני ובנות הציבור החרדי באמת מעוניינים בזה. לפי השר הנדל, ל-50% מהחרדים יש שני מכשירים – כשר ולא כשר. כן חמישים אחוז מהמגזר מעוניינים להיפתח לעולם ונאלצים לשם כך להסתיר טלפון שני, משל היו פושעים.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    כל הנושאים
    Facebook Twitter Youtube Envelope
    אודות
    צור קשר

    עוד מקבוצת "אימפקט מדיה":

    כל הזכויות שמורות לאימפקט מדיה בע"מ | תקנון

    נגישות