במשך כמעט חצי שנה, אחרי שבנה את הקואליציה המוזרה והבלתי אפשרית הזאת, הצליח יאיר לפיד לשמור פאסון, להישאר בצללים וכמעט שלא לבצע טעויות. אבל בשבועות האחרון, כך עושה רושם, ד"ר יאיר נסוג מעט ומיסטר לפיד הוא זה שמנהל את העניינים. הופ, פתאום העסק נראה לא שונה בהרבה ממה שהיה פה לפניו.
הפסקת חשמל
הבלקאאוט הראשון היה דחיפת המינוי הלא מתאים של אמי פלמור לתפקיד יו"ר חברת חשמל, למרות שהיה ברור שהיא אפילו לא עומדת בקריטריונים כדי לכהן בדירקטוריון.
לפיד, והבובה שלו במקרה הזה – שרת האנרגיה קארין אלהרר – עוד ניסו לערער ולהביא נימוקים, ואפילו יצרו עבור פלמור מסלול חדש, אך ההחלטה נשארה זהה – פלמור לא מתאימה לשבת בדירקטוריון אז בטח שלא תוכל לכהן כיו"ר.
שר החוץ אמנם ניסה והתעקש, אבל גילה שהפקידים האלה, בהם תמך כשעשו צרות לנתניהו, הם בדיוק אותם פקידים. וגם אם פלמור מוכשרת בעיניו, עדיין יש למדינה הזאת חוקים.
קק"ל – קרן קיימת ל(גיסה של)ליהיא
יש דברים שהם רק מראית עין, וגם בהם לפיד הצליח ליפול. ניקח למשל את המינוי של גיסתו, אילאיל קרן, לתפקיד דירקטורית בקק"ל. נכון, היא היתה אמורה לעשות זאת בהתנדבות – אך זה תפקיד עם המון כוח והשפעה על הזרמת מאות מיליוני שקלים.
גם אם קרן סופר-ראויה לתפקיד – היא בטח לא לבד, ויש עוד מאות אנשים שיכולים למלא אותו לא פחות טוב ממנה.
גם לשר החוץ היה עדיף אם הייתה נבחרת מישהיו אחרת שהיו ממלאים את רצונותיו בלי לעורר עניין. במקום זאת הוא קיבל עוד זובור על מינוי שקרס. כי כשאתה עושה את זה בשירות הציבורי עם בן משפחה קרוב זה לא מריח טוב, וזה בכלל לא משנה עד כמה הוא מוכשר.
לפיד בתגובתו הנזעמת אחרי התפטרותה, הזכיר כמובן את אחיו של אריה דרעי, שלמה, שמכהן בתפקיד יו"ר עמית בקק"ל, ושנוכחותה של קרן חסמה את השחיתות בארגון. איזה וואטאבוטיזם נחות. הרי בחרו בגלל שהבטחת לנהוג אחרת מאלו שהיו לפניך, לא בשביל לעשות את אותו הדבר.
ההסתדרות המשפחתית
אבל ההיתממות הכי מעליבה של ראש הממשלה הבא שלנו היתה אחרי עוד חשיפה על מינוי מוזר. הפעם מדובר בקרובה נוספת של אשתו, בשם שרית הנדקנופף, שמונתה לתפקיד עם השם הכי מורכב שפגשתי לאחרונה – מנכ"לית המחלקה לישראל ולהנצחת השואה בישראל ובתפוצות בהסתדרות הציונית.
לפיד כמובן טען כי לא היה לו קשר למינוי. קצת מגוחך לומר זאת, כשמי שמינתה אותה היא סגנית יו"ר ההסתדרות הציונית, טובה פרידמן, שהיא רק במקרה אחת ממקימות יש עתיד ומקרובת מאוד ללפיד. גם הנדקופף, אגב, חברה ביש עתיד. אבל הוא לא ידע. יאיר לא ידע.
נגמרה השחיתות
אבל השיא השבוע היה בבקשה של יש עתיד לשנות את מטרות המפלגה אצל רשם המפלגות. כאילו לא הספיקו כל ההשתנות מאחורי הגדר, לפיד החליט לעשות את זה ישר מהמקפצה.
במכתב רשמי, עליו חתומה המנכ"לית, ביקשה יש עתיד להסיר את סעיף המלחמה בשחיתות מהמטרות שלה. הטיקט מספר אחד שבעקבותיו רדפו את נתניהו לאורך מרבית שלטונו, הפך פתאום למיותר. זה היה יכול להות מצחיק, אם לא היה מדובר בעתיד שלנו.
האם המלחמה נגמרה ביום שכבשתם את כיסאות העור? וגם אם החלטתם להוריד הילוך, למה חשוב להפוך את זה לפומבי? זו לא רק התנהגות נלעגת ונחותה של פוליטיקאי שחושב שכולם מסביבו מטומטמים, זו גם החלטה אסטרטגית-תקשורתית טיפשית, סוג של הרמה להנחתה לכל המגדפים האוטומטיים מהפוזיציה.
דמיון מודרך
עכשיו יבואו המגוננים ויגידו שככה זה בדמוקרטיה: ברגע שאתה זוכה בשלטון אתה צריך את האנשים שלך במקומות הנכונים כדי לקדם את האג'נדה. זה אולי נכון, אבל אפשר לעשות זאת גם בלי נפוטיזם, יצירת חוקים עוקפים והתנערות מהדברים שהביאו לבחירתך.
ואם עד עכשיו לא הבנתם את הפואנטה, נסו להחליף את השם של לפיד בנתניהו, ותראו אולי זה בכל זאת עושה לכם משהו. וכל פעם שהם מדברים על להוציא לפועל את האג'נדה זה בדיוק אותו הדבר כמו צעקות ה"תנו לנו ג'ובים" של מרכז הליכוד. רק בשפה קצת יותר מכובסת.