הוא הצטרף לקבוצת האגרוף של מכבי תל אביב וב-1954, כשהיה בן 18, ונשלח לקפריסין להתחרות מול נציגים מהצבא הבריטי. בגיל 20 כבר היה אלוף הארץ באגרוף. מביני עניין חזו לפרקש עתיד מזהיר בשל יכולות פנומנליות ונוקאאוטים מהדהדים, אך בהיעדר תמיכה כלכלית נאלץ לתלות את הכפפות.

כמה חודשים בלבד לאחר פרישתו כבר עלה אל הכותרות, הפעם, בנסיבות פחות נעימות. פרקש נעצר לאחר ששדד עם עוד שלושה שותפים סכום של 8,389 לירות ממחלבת תנובה בתל אביב. הוא נידון למאסר של חמש שנים בכלא רמלה, אולם אז למעשה התחיל בקריירה שהאפילה אפילו על יכולות האגרוף שלו –  בריחה מבתי כלא.

הודיני הישראלי

שנתיים לאחר שהתחיל לרצות את עונשו, קפץ פרקש מעל חומות בית המאסר ונמלט מרשויות האכיפה. זה הפך אותו מיד לאגדה. שמו כבש את שערי העיתונים, תמונתו הפכה למוכרת בכל בית. אלא שמה שגרם לבסוף לתפיסתו היתה תאונת אופנוע שבה היה מעורב. פרקש החליק במהלך הנסיעה, נלגד ונשלח להשלים את עונשו.

כשיצא ב-1960 חזר פרקש מיד אל הפריצות ושאר הפשעים שבהם עסק לפני מאסרו. זה החזיק מעמד שלוש שנים, וב-1963 הוא שוב נעצר, רק כדי להוכיח את יכולות העל שלו בפעם השנייה. אחרי זמן קצר הוא ברח מבית המעצר, הפעם ביפו, והפך לגיבור קאלט. אם זה א מספיק, הוא חצה את גבול רצועת עזה וביקש מהמצרים מקלט מדיני. בתגובה, אסרו אותו המצרים ופרקש ישב שנתיים בכלא בקהיר.

כששוחרר מהכלא המצרי ניסה לבקש מקלט מדיני בקנדה, אך כשזו סירבה נאלץ לחזור לישראל. הוא חצה את הגבול בסמוך לנחל עוז ונעצר במקום. גורמים במערכת המשטרה והמודיעין הישראלית חששו כי פרקש נשלח כמרגל והוא נחקר ימים רבים, אך לבסוף שוחרר.

אחרי עוד סיבוב בכלא ניסה לחזור פרקש לאהבתו הראשונה – זירת האגרוף. בקאמבק מרשים הוא הביס מספר מתמודדים צעירים והוכיח שעדיין יש לו את זה. אולם שוב, בהיעדר ספונסר ותמיכה כלכלית נאלץ לחזור אל הפשע. הפעם פרקש הסתפק בעבירות קטנות שלא העלו אותן על הרדאר של המשטרה. חוץ מאשר ב-1975, כשבמבצע חסר תקדים חדר לגן חיות וגנב גור נמרים.

המעבר לטבע והמוות המסתורי

את השנים הבאות העביר פרקש עם עוד עבירות אלימות ורכוש, מעצרים, הרשעות, ובריחות מבתי מעצר עד שבסוף שנות ה-70 גם לו נמאס והוא החליט לנטוש את חיי הפשע, עזב את מרכז הארץ והחל לנדוד בין שמורות טבע בצפון הארץ. בשלב מסוים, התחתן עם חביבה אלפרון והתיישב ביישוב קדיתא שבצפון. הנישואים לא שרדו זמן רב ופרקש חזר לנדוד והפך לסוג של תימהוני.

מדי פעם המשטרה עוד עצרה אותו על אחזקת חשיש או מריחואנה, אבל הפעם לא נדרשו בריחות הרואיות והוא השתחרר במהרה. בשנותיו האחרונות גר במערה ליד קבר הרבי שמעון בר יוחאי, חי מקצבת ביטוח לאומי, ישן מידי פעם על ספסלים ומדרכות בצפת והוציא את מירב כספו על קנאביס רפואי.

השמועות על מותו של פרקש החלו שנים רבות לפני שאכן נמצא חסר רוח חיים וכשעל צווארו סימני חבלה בבית העלמין במירון בשנת 2014. נסיבות מותו של פרקש נותרו תעלומה עד עצם היום הזה ובעוד רבים משוכנעים כי נרצח, המכון לרפואה משפטית באבו כביר קבע בנתיחה שלאחר המוות לא נמצאו סימנים המעידים על רצח.