הופה הופה, פה זה לא אירופה. אנחנו לא מפסיקים לסלול שבילי אופניים חדשים. אבל בישראל כמו בישראל, פה השבילים לא ישמשו את ג'ולי, הסטודנטית בסורבון הממהרת בשמלת קיץ עם הבאגט בסלסלת האופניים במורד בולבאר סאן דני, אלא את שקד, שליח וולט מניאק על אופניים חשמליים, שייקח לך ת'טחול בלי לבקש סליחה. כי למה לשים קסדה אם אין לך ראש?
שבילי אופניים כמו באירופה? פה זה ישראל אז נתחיל להתגלגל. עד שתיתקע בארון תקשורת, כמובן. תראו את השביל החדש הזה, ברחוב ז'בוטינסקי המתחדש ברמת גן. למה? ככה. כנראה. ומילא להיתקע בארון חשמל, מה קורה אם השביל נגמר לכם עוד לפני שהוא מתחיל? תראו את השביל הזה באשדוד. אולי יערכו עליו את הטור דה אשדוד בעתיד.
ולפעמים השביל לא נגמר לך, הוא פשוט עובר מקום. הנה בשכונת בורוכוב בגבעתיים – השביל התחיל פה, הגיע לכיכר והופ – קפץ לצד השני של הכביש.
למה? למה לשאול באמת? תגידו תודה שיש שביל. והנה רחוב דיזנגוף – הורידו נתיב כדי לעשות שביל אופניים דו כיווני. ומי שרוצה בקו חמש לנסוע אל הים? הנה התחנה, באמצע הירידה, באמצע השביל. רק תיזהרו מהמדוושים בעליה.
באבן גבירול בתל אביב לא טרחו לסלול שבילים במיוחד – פשוט סימנו על המדרכה. ואם יש, נגיד, תחנת אוטובוס על המדרכה? לא נורא, תסתדרו.
והשביל האחרון להפעם הוא באמת משהו במיוחד. ביד אליהו הוסיפו שביל אופניים. ואז נזכרו שלא רק אופניים, גם עצים זה אקולוגי. אז השאירו את העצים בתוך השביל. רכיבה נעימה שתהיה לכם.
ועד כאן פינתו הקבועה בה למדנו, שוב, שגם כשהכוונות טובות – הכל, אבל הכל, מטומטם.
