אלימות נגד נשים, יחס מפלה נגד נשים, תת ייצוג נשי בצמרת המגזר הציבורי והפרטי ומעמד חברתי שזקוק לקידום – אלה כמה בעיות מרכזיות שנמצאות במוקד המאבק הפמיניסטי. המאבקים נגד האלימות ובעד השוויון בהחלט נמצאים בהתקדמות מרשימה, עדות לכך ניתנה אמש (שבת) בכנס 'משנות מציאות' של Beactive 'ביאקטיב' אשר התקיים ב'פנתרה' בתל אביב. 'ביאקטיב' היא פלאטפורמת מימון המונים לקידום מאבקים משפטיים וציבוריים של נשים מבית קבוצת הדסטארט שהצליח לגייס מעל ארבעה מיליון ₪ בשנתיים מאז שהוא קיים תחת הקטגוריה 'אקטיביזם נשי', כאשר מעל 30 אלף תומכים ותומכות לקחו חלק במאבקים שהיא מציגה.
עו"ד אופיר סמו, המנכ"ל והמייסד מספר כי חזון החברה הוא לממן את עולם המשפט בצורה טובה ובעזרת כלים של מימון המונים ויצירת קהילה המתאחדת להובלת שינוי המציאות. בממוצעהמאבקים מגיעים ל-130% גיוס, כלומר,גם לאחר שהגיעו ליעד של מאת האחוזים, אנשים ממשיכים לתמוך בקמפיינים מתוך רצון אמיתי לפעול למען שינוי. בין האורחות בכנס הגיעו השחקנית גלית גיאת והעיתונאית אורלי וילנאי.
את הכנס פתחה חנה רדו, יזמית עסקית וחברתית, ויו"ר ומייסדת העסקים החברתיים בהצהרה כי "צניעות היא אינה תכונה פרקטית". רדו הובילה את גיוס ההמונים לשירה איסקוב וזו הייתה דריסת הרגל הראשונה שלה בעולם גיוס ההמונים. "החוויה הייתה יוצאת דופן. שירה הייתה בין חיים למוות וזה היה מפחיד. אבל גייסנו 360 אלף ש"ח בתוך ארבע שעות", אמרה רדו שסיפרה גם על בית הספר לאנגליה שהיא יוזמת את פתיחתו בעיר שדרות, "הפער הכי גדול בין תלמידי הפריפריה לתלמידי תל אביב הוא השפה האנגלית".
אחריה עלתה אלה אלקלעי, יו"ר שדולת הנשים בישראל ופעילה חברתית ששמחה על הייצוג נשי של תשע שרות בכנסת, אך ציינה שבכל זאת מוחקים אותנו, פיזית, משלטי החוצות (ע"ע חדרי חרדים) "מוחקים אותנו כל הזמן. אם נשתוק ולא נגיב המציאות הזאת תמשיך להתקיים. הטרדה מינידת מגיעה מאותו מקום"
אלה אלקלעי מדברת על הכוח שיש לנו להתאגד דרך הרשתות, החברתיות בעיקר, ועל הכוח של ה'ביחד' דרך אתרים למימון המונים. "היכולת שלנו להציף דברים בשיח הציבורי סוף-סוף יוצא משיח של תקציב ואנחנו מתאגדות כנשים מאחורי הארגונים".
לאחר ההפסקה, עלה לבמה עו"ד אופיר סמו לפאנל עם עירד מרציאנו צייגר, יעל שרר והדס רגולסקי. עירד מרציאנו צייגר, גייסה את הגיוס הראשון באתר, בתביעה משפטית אזרחית נגד האנס הסדרתי אלון קסטיאל, "ניצלה" את היותה "נאנסת פריבלגית" כדי לסייע גם לאחרות.
יעל שרר, קובעת הסטנדרט, כי הוא העביר את האתר ממקום של גיוס חד פעמי לגיוס מתמשך. יעל שרר מנהלת את הלובי למלחמה באלימות מינית שהגיוס שלו נמשך עד היום. היא נפגעה מינית מאביה בילדות, ואף הוציאה סרט על כך בשם 'כביסה מלוכלכת', תבעה את המדינה כבר פעמיים על אחריותה למקרה שלה וזכתה.
"למה אף אחד לא מתערב? ילדה בת 13 מבקשת עזרה! לא מדובר באחריות של ארגוני מגזר שלישי, המדינה צריכה לקחת אחריות על זה, והעוול ממשיך להתקיים בחסות הדבר הזה."
הדס רגולסקי, עורכת 'און לייף', מספרת על הטור שכתבה: "האישה הבאה שתירצח היא חברה שלך בפייסבוק" מספרת שאין הרבה גופים שאפשר להתקשר אליהם ולקבל תשובות. יש מקום אחד, עמותת 'לא לאלימות', שם יש מתנדבות 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, אבל צריך שיידעו עליהם יותר
שם נולד פרויקט מימון גיוס ההמונים, נוצר שיתוף הפעולה בין 'און לייף' לעמותת 'לא לאלימות' כדי שכולם יידעו על העמותה.