אלא שבפועל המחירון חסר מאוד וספק רב האם הוא בשל לעלות לאוויר עכשיו. לדוגמה, לא ניתן למצוא בו מחירים אפילו לרכב יחסית פופולרי כמו מזדה. בנוסף, על מנת להתמצא ולמצוא רכבים צריך להיות ממוקד מאד בסוג הדגם הספציפי ברמת דיוק שהמשתמש ההדיוט אינו רגיל בה. חיסרון נוסף במחירון הוא שלא ניתן למצוא בו מידע למשל על רכבי היוקרה יגואר ואפילו וולוו.

מה שכן מצאתי בו זה מחירים לרכבים כמו טיוטה יאריס היברידית ואוטומטית שעלתה לכביש בשנת 2015, עליה לפי המחירון אאלץ לשלם כ-45 אלף שקל, ואילו על יונדאי I-20 אוטומטית אשלם לפי המחירון כ-40 אלף שקל. כלומר, שני הרכבים הכי מבוקשים בישראל, אך מה לגבי השאר?

במשרד התחבורה הבהירו כי המחירון מבוסס על דיווח וולונטרי של בעלי רכב, מוכרים וקונים, שביצעו העברות בעלות על רכב בדואר או באינטרנט, וכי הם אספו נתונים מחצי השנה האחרונה. במשרד הוציאו הודעה לתקשורת לפיה "נאספו עשרות אלפי דיווחים של בעלי רכב שעדכנו על מחיר העיסקה, סוג הרכב, שנת עלייה לכביש, רמת גימור, תיבת הילוכים (אוטומטית או ידנית), נפח המנוע, הנסועה (קילומטראז') העדכנית של הרכב, מספר ידיים וסוגי בעלות".

עוד הוסיפו כי "גורמי המקצוע במשרד התחבורה, בשיתוף יועצים סטטיסטיים, ניתחו את הנתונים, וגיבשו בהתאם מחירון עדכני ומהימן, המציג לראשונה, ללא תשלום, את מחיר השוק הריאלי של כלי רכב יד שניה". במשרד התחבורה הדגישו כי המידע שנמסר נותר אנונימי, ללא זיהוי עם רכב או עסקה ספציפית, לא מועבר לאף גורם חיצוני, ומשמש אך ורק להקמת מחירון.