מי הדליף לניו יורק טיימס על תקיפת ספינת הביון האיראנית "סאוויז" בים האדום, על ידי שייטת 13 (על פי פרסומים זרים שלא אושרו על ידי הדרגים הבכירים בישראל), ומה באמת קרה מאחורי הקלעים כשאחרי ההדלפה לכאורה הוחלט לדחות את המבצע ב-24 שעות. מי פנה למי? האם בכלל ההדלפה באה מהכיוון שלנו ולא מזה של האמריקנים? ובעיקר אם זה הגיע מאתנו, מי אישר את מסירת הסיפור לרונן ברגמן והמגזין הניו יורקי עוד לפני הפעולה עצמה?
שאלות אלו ועוד רבות מעסיקות את התקשורת והפוליטיקה הישראלית ב-24 השעות האחרונות, מאז הפרסום על ידי יניב קובוביץ' ב"הארץ". שאלות שאם ייחקרו לעומק יכולות אולי לפתוח צוהר אל עסקים אפלים, קומבינות ופעולות ללא אישור שמגיעות עד החלונות הגבוהים ביותר. תהיו בטוחים שגם כאן, כמו בפרשת הצוללות, ביטחון המדינה לא ירשה לחקור, אבל מי יודע – אולי יקום המנהיג שיגיד די ויסכים סוף סוף להסיר את הערפל מעל הסיפור המטריד הזה.
תחילת הסיפור ביום שישי, אז עלתה באתר הארץ ידיעה שכותרתה "מידע על מבצע רגיש של צה"ל במדינת אויב הודלף לעיתונאי זר יממה לפני שיצא לפועל". הידיעה עצמה רומז קובוביץ' בצורה די גסה כי מקור ההדלפה הוא מישראל.
"גורם שהיה מעורה בפרטי המבצע והדליף אותו לכלי התקשורת", הוא כתב, "לא ידע על דחיית המבצע, משיקולים מבצעיים של מערכת הביטחון, ולאחר שגילה זאת ביקש מהכתב לדחות את הפרסום עד לאחר סיומו".
התיאוריה של סילברסטיין
הבלוגר ריצ'ארד סילברסטין לקח את הדברים המעט עמומים של קובוביץ' ונתן להם שמות ופרצופים. בבלוג שלו תיקון עולם הוא ייחס את ההדלפה באופן ישיר לראש המוסד יוסי כהן, שכמובן לא הגיב עד כה. מבהלך הטקסט הוא שרטט את יחסיו הארוכים והעמוקים של כהן עם ברגמן וכיצד הם עוזרים האחד לאינטרסים של השני.
בסופו של הטקסט מבהיר סילברסטין כי לא הצליח לאמת אף אחת "מהתחושות שלו" עם גורמי הביון והביטחון הישראלים, אך זה לא הפריע למי שהתאים לו להפוך את התיאוריה (הלא לגמרי מופרכת שלו) לתורה מסיני. ואפילו להוסיף עליה פרשנות.
סילברסטין פרסם שמדליף הפעולה הצבאית הוא יוסי כהן. לא יודע אם זה נכון. יודע שפורסם שהפעולה בוצעה כנקמה על תקיפת ספינה שלא שטה תחת דגל ישראל אבל רמי אונגר הוא אחד מבעליה. אונגר תרם 1.1 מיליון שקל לבית הכנסת במודיעין שיוסי כהן מתפלל בו. כהן התערב למען אונגר בסכסוך עסקי על קיה. ביי.
— Uri Misgav (@UriMisgav) April 10, 2021
ברגמן מגיב
אבל למה כהן בכלל צריך את זה? אם תשאלו את הקונספירטורים משמאל זה קודם כל האינטרס של נתניהו להצית את הגזרה עם איראן בעקבות הנכונות של ארה"ב לחזור להסכם הגרעין. התקיפות, החבלות והסיכולים הישראליים קיבלו תאוצה בשלב האחרון, וקשה גם להתעלם לפתע מכל הפרסומים בכלי תקשורת זרים המייחסים לישראל את התקיפות.
אבל אם מתייחסים גם לכותב הידיעה, ברגמן עצמו, לא בטוח שכל הקונספירציות ממש בכיוון. אחרי שחש את הסערה שעורר הפרסום בהארץ, ברגמן מיהר להגיב בעצמו.
גל פרסומים וציוצים יודעי-כל סביב המקורות של הטיימס בידיעה אודות התקיפה של הספינה האיראנית. הנה הידיעה המקורית, אודותיה הפרסומים. הידיעה פורסמה כ-8 שעות אחרי התקיפה. מצויין שם כי גורם אמריקני, לא ישראלי, הוא שמסר כי ישראל עידכנה אחרי התקיפה את ארה"ב. (21) https://t.co/8kZxLXVEqB
— Ronen Bergman (@ronenbergman) April 10, 2021
את הצד הימני תפס הסיפור קצת בהפתעה. ואין כמו התגובה הראשונית של יאיר נתניהו, שלרגע חשב שמדובר ביאיר לפיד שנמצא בימים הללו בארה"ב, כדי לקבוע שמדובר בלא פחות מבגידה. אחרי זה מישהו הסביר לו את כוונת המשורר והוא מיהר למחוק את הציוץ.
אחרי שיצאה שבת נכנסו גם שופרות נתניהו לדיון, ואין כמו ינון מגל כדי לתת קונטרה למשגב עם תיאוריה חסרת בסיס משלו שאומרת בדיוק אותו דבר רק להיפך, ובסוף צועקת מתוך פוזיציה משהו שהיא לא יכולה באמת להוכיח.
לא, זו פרודיה על עיתונות😂
היום הבהיר רונן ברגמן ב 103FM שהמקור לידיעה בניו יורק טיימס הוא אמריקאי בכלל, אבל משגב מסתמך על בלוגר פנטזיונר כדי להרשיע את ראש המוסד בהדלפה.
ומוסיף שהמבצע נעשה כדי לעזור לחבר😂
והעיקר אלה עוד נותנים ציונים על "עיתונות" ו"מהו עיתונאי"
אשכרה תת רמה https://t.co/u4tbbTG5jl— ינון מגל (@YinonMagal) April 11, 2021
איש המקצוע היחידי שניסה להתעמק בשאלה הוא יוסי מלמן, שנזהר מלקבוע משהו חד משמעי מי הדליף והאם כהן אכן מאחורי הפאדיחה, אך בהחלט סיפק כמה רמזים.
3 ציוצי רצף על ההדלפה א. אם הידיעה של @yanivkub נכונה (ויניב הוא עיתונאי מעולה) שמבצע של השייטת דלף ועוד לכלי תקשורת זר, לפני מועדו, מדובר במעשה שהוא רשלנות פושעת או בגידה. במקרי עבר כשהדלפה עלולה היתה לגרום למותם של לוחמים בוצעו חקירות וכל שותפי הסוד עברו פוליגרף והאשם/ים נענשו
— Yossi Melman (@yossi_melman) April 10, 2021
לאן נעלמו הפוליטיקאים?
ויש את כלי התקשורת המרכזיים כמו ידיעות אחרונות (שברגמן כותב בו), ישראל היום (נו, באמת), וערוצים 12 ו-13 שבינתיים בוחרים לא להעמיק ולחקור בסיפור המטורף הזה.
וכמובן יש את הפוליטיקאים. אלו שיש להם מה להגיד על כל דבר, ופתאום ממלאים פיהם מים. האם פרסום על הדלפה כזאת לכאורה, שפרסומה בטרם ההתקפה, היה יכול להביא לפגיעה בלוחמים, אינו דורש בדיקת עומק. אולי תחת מעטה צנזורה, אבל כזאת שתבהיר היטב מי סיכן, אם בכלל, את טובי לוחמינו. כן כן, אלו שמבצעים משימות מסוכנות מאחורי קווי האויב מבלי לדעת שיש מישהו שמנסה לגזור קופון כזה או אחר עם פרסום על גבם. באמת מעניין מה הם חושבים על זה?