האלימות כלפי פעילי מפלגת 'תקווה חדשה' של גדעון סער תפסה אתמול כותרות, אבל למעשה אין פה שום דבר חדש. האלימות כלפי מפגינים ומתנגדיו הפוליטיים של בנימין נתניהו היא כבר עניין של שגרה, כרוניקה של ממש. גם השבוע אירעו עשרות מקרים של אלימות, פיזית ומילולית, כלפי מפגינים נגד ראש הממשלה והשחיתות השלטונית בידי אנשים המזוהים כתומכי נתניהו. גם השבוע לא שמענו מהמנהיג העליון שום הודעת גינוי, שום קריאה שתזכיר לציבור תומכיו את הזכות הבסיסית, של כל אזרח במדינה דמוקרטית, להפגין ולהביע את דעתו.
הנה כמה דוגמאות לאירועי אלימות נגד מפגינים, שנאספו מהפעילים בשטח בסוף השבוע האחרון, 11-13 במארס:
צומת הצריף קריית חיים – מכונית עצרה, הנוסעים יצאו, חטפו דגלים והשליכו אותם, תוך קללות ותנועות מגונות לעבר המפגינים. הוזעקה משטרה.
גשר האר"י נתניה – עובר אורח ירק על מפגין.
גשר פולג נתניה – עובר אורח התחזה לפקח עירוני ותלש שלטים. נמלט ברגע שהוזעקה משטרה.
מחלף רבין כפר שמריהו – יריקה ממכונית חולפת
צומת כדורי הרצליה – יריקה, קללות ותנועות מגונות ממכונית חולפת.
צומת מורשה רמת השרון – פחית שתיה מלאה הושלכה על המפגינים.
כיכר מילאנו תל אביב – ביצים הושלכו על המפגינים מאחד הבניינים סמוכים.
גשר ההלכה תל אביב – קללות וקריאות מגונות לעבר מפגינה מנהג ברכב חולף
מחלף אלוף שדה/הירדן רמת גן – נוסעים מרכב חולף קיללו, השליכו בקבוק שתיה לעבר המפגינים, והתיזו עליהם נוזל לא מזוהה.
אנדרטת התותח ראשל"צ – נהג אופנוע האיץ לעבר מפגין בניסיון להפחידו. אדם אחר איים על מפגינים במכות.
ואפשר שאלה דווקא מקרי האלימות הקטנים, אלה שעוברים מתחת לרדאר וכבר הופכים לעניין שבשגרה, הם שמעידים יותר מהכול על הלך הרוח הציבורי שצריך להטריד את כולנו.