אופיר שטוי. נאנסה בעזרת סם האונס ולא מתכוננת לשתוק!
קוראים לי אופיר הילי שטוי וב-27 בינואר 2019 סוממתי ונאנסתי על ידי אדם שהיה "ידיד" שלי, סטודנט לרפואה", כך פותחת שטוי את המאבק שלה בסמי האונס. היא לא מתחבאת, לא מסתתרת ומבהירה שתעשה "הכל רק לא לשתוק", כדי שהשינוי המיוחל יגיע.
בימים האחרונים פתחה שטוי, במסגרת המאבק שהיא מקדמת, בקמפיין לגיוס המונים באתר ביאקטיב, במטרה לגייס כסף שיאפשר לה להניע את המחאה החשובה. היא אמיצה, היא פותחת הכל בפני הציבור ורק מבקשת ממנו להתגייס לטובת המטרה המקודשת.
נשים רבות נופלות קורבן לאונס לאחר שהתוקף עשה שימוש בסם האונס, במקרים לא מעטים מדובר במכר, חבר, ידיד. מציאות עצובה. אבל שטוי לא מתקרבנת, אלא מגייסת את הטראומה שחוותה לטובת שינוי חברתי.בכל שנה מוגשות בישראל 1,744 תלונות על פגיעה באמצעות סם אונס. המשטרה לא השיגה אפילו הרשעה אחת.
"אחרי לילה שלם שהופקרתי על ידי אותו בחור", היא מתארת את המקרה הפרטי שלה, "חסרת הכרה ברחובות תל אביב והרצליה, יחפה בינואר, חסרת מעיל, ארנק, מפתחות ופלאפון, המשפחה שלי מצאה אותי ולקחה אותי לבית חולים. אבל היה מאוחר מידי. הסם כבר לא השאיר זכר. את התלונה הגשתי באותו היום, ועדיין, אחרי שנתיים, לא עשו דבר למען איסוף ראיות ואף הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד אותו סטודנט לרפואה, אותו בחור שאנס אותי".
"מאז", היא ממשיכה, "הבטחתי לעצמי, שבניגוד למה שהמדינה והחברה שלנו ניסתה לגרום לי לעשות- אני אעשה הכל רק לא לשתוק. החלטתי לצאת במאבק להעלאת המודעות לאונס וסמי אונס. הבנתי שמדובר במגפה שחייב לעצור התפשטותה".
בראיון לגיל ריבה, היא מספרת על ההתמודדות שלה עם מה שעברה, התחושות והפחדים, ניסיונות ההתאבדות – כל הדברים שהובילו אותה לבסוף להחלטה לצאת למאבק. "יש בזה משהו מרפא, לדבר את זה כדי פשוט לא לשכוח", היא אומרת. "אני חושבת שעכשיו אני מתעסקת בעיקר באיך אני יכולה להמשיך את החיים שהיו לי לפני למרות מה שהיה".
שטוי נולדה באילת ובגיל 8 עברה לרעות. "מילדות", היא מספרת, "אהבתי להיות פעילה חברתית: מכתה ד' ועד יב' הייתי בצופים ובתיכון הייתי ראשג"דית. הייתי יו"ר מועצת תלמידים בבית הספר בו למדתי (שש שנתי). בבית הספר הייתי חלק ממשלחת של חילופי תלמידים ישראל-גרמניה במטרה לגשר על פערי הדורות. אני אוהבת תאטרון, ויש לי מנוי בתאטרון האהוב עליי. רקדתי שנים היפ הופ וניגנתי בילדות על פסנתר".
היא שירתה כקצינה בחיל האוויר (תפקידים מסווגים) והשתחררה לאחר 4.5 שנות שירות משמעותי לאחר האונס שעברה. היא אזרחית מאוגוסט 2019. מיד לאחר השחרור היא טסה לטנזניה לשיפוץ בתי יתומים במסגרת משלחת הומניטארית. עוד שהגיעה הקורונה היא עבדה כדיילת אוויר באל על. "הרגשתי", היא מספרת, "שאני צריכה עבודה שתעזור לי לברוח מהחיים האמיתיים שלי, ושאהיה בסביבת אנשים שלא מכירים את עברי. מאז ומתמיד חלמתי להיות רופאה. היום אני מתקשה להגיע לזה בגלל השינויים שאני עוברת אבל יש בי תקווה שיום אחד, אולי בזכותכם, אצליח".
בעמוד לגיוס המונים שהקימה היא מספרת כי את המטרות של המאבק שלה היא זיקקה מהחוויות האישיות שלה, מהסיפור שלה, מהטראומה שלה. "אספתי", כך היא כותבת, "את כל מה שהבנתי שיכל היה להיות אחרת, יכל להיות הסיכוי להציל אותי. הבנתי שאם אצא לפעולה, אולי נצליח יחד להציל את הקורבן הבא".
לדברי שטוי, נקודת ההנחה הבסיסית שצריך לצאת ממנה היא שהזמן במקרי אונס וסמי אונס הוא קריטי. על כן, יש לקדם שיתוף פעולה עם נהגי מונית במטרה לאפשר לנהגי המונית החשופים לרגעים קריטיים בחוסר ההכרה, לזהות זאת, ולהביא להצלה מידית של הנפגע.ת על ידי לקיחתם לבית החולים הרלוונטי.
בנוסף, לפי שטוי, היא מבקשת לקדם ולעודד מכירת ערכות חד פעמיות לזיהוי סם אונס במקומות בילוי והובלה לכך שיהיו שימושיות ואף ישמשו הרתעה מפני פגיעה. לפי המטרות שהיא מפרטת, יש צורך להעלאת המודעות החברתית בכל רחבי הארץ על ידי קמפיין הכולל שלטי חוצות בנושא, לקדם חקיקה המחייבת את משטרת ישראל לפעולות מידיות הכוללת רשימה של ראיות חובה שיש לאסוף בכדי לאפשר תביעה של הנאשם.
עוד מפורט כי יש לקדם הקמת מעבדה לבדיקת סמי אונס בעזרת DNA בישראל. ואף להשתית ביקורת בין הגופים השונים העוסקים במלאכה בכדי למנוע רשלנות. שטוי מעודדת גם הקמת מרכז ראשון בארץ לנפגעי.ות אונס וסמי אונס שיעניק ליווי, תמיכה וסיוע.
שטוי מזמינה את הציבור להצטרף אליה ולקחת חלק במאבק שלה. "אני מכוונת לעולם טוב יותר", היא אומרת, "עולם שכיום נשמע עולם מקביל, כמו חלום רחוק. עולם שבו יש הגנה על אדם באשר הוא אדם. עולם שבו יש מחיר לעוול ופגיעה באדם אחר. עולם שמאמינים לך. עולם שאין בו תרבות אונס. עולם שבו יהיה נדיר לשמוע על מקרי תקיפה מינית מכל סוג שהיא. עולם שבו עושים הכל רק לא לשתוק".
"זהו המאבק של כולנו", היא מוסיפה. "מאבק לחיים של כולנו. זה יכול לקרות לכל אחד ולכל אחת על ידי אדם זר, במשפחה, בעבודה, במעגלי חברים, בלימודים ובצבא. ובכל מקום. נדרש שינוי. ועכשיו. הצטרפו אליי לעשות הכל רק לא לשתוק".
