לא בטוח שנוה דרומי חשבה שהיא תזכה לתמיכת גופי ואישי שמאל כאשר מו"ל "הארץ" עמוס שוקן החליט לסיים את ההתקשרות עמה ככותבת טור בעיתון. ההחלטה על סיום היחסים התקבלה בשל תמיכתה בארגון "עד כאן", שהייתה בעצם ריטוויט לציוץ על גיוס המונים של הארגון.
דרומי הפכה בשנה האחרונה לפנים של תקשורת הימין שלא מתנצלת, אבל לא משחקת ברעש ובצלצולים כמו עמיתיה שמעון ריקלין וינון מגל. את דרכה החלה דרומי, אם לשניים מרעננה, דווקא בעולם העמותות ובתעשייה. "עבדתי במכון לאסטרטגיה ציונית של יועז הנדל", היא נזכרת. "התחלתי לכתוב ב'הארץ' ב-2016 ולהרצות. עבדתי ועדיין עובדת כיועצת לפורום המזרח התיכון. הקורונה הייתה לי דווקא סבבה – התחלתי לעבוד כמנחה בערוץ 20 וכשהייתי נוסעת לירושלים לאולפני ערוץ 20 זה נתן לי אוויר. התחלתי לכתוב ספר על צה"ל ואיך תפיסות פרוגרסיביות משפיעות אליו. בספר אני בוחנת את צה"ל מכל הזוויות – האסטרטגית, הערכית והפמיניסטית. אז ההישג הגדול של השנה יהיה הספר".
הקשר בין העיתון השמאלני לפובליציסטית הימנית החל להיפרם במהלך מבצע "שומר החומות". "צייצתי לגבי מלחמת עצמאות שנייה והבהרתי שמדובר בהשערה ולא במשאלת לב", היא מסבירה. "עשיתי ריטוויט וצילמתי סרטון תמיכה לארגון 'עד כאן'. עמוס שוקן לא הסכים לעניין ובזה נגמרו היחסים. זה מאוד פגע בי. מה שקרה הוא שכאשר התחלתי להופיע ב'פגוש את העיתונות', הפרופיל הציבורי שלי החל לעלות. מנויים של 'הארץ' קראו אותי בטוויטר ושלחו לשוקן תלונות עליי. עצבנתי אותם. לעמוס לא היה כוח לזה יותר. יש בי משהו מאוד ישיר. לפעמים אפילו דווקא".
ומה הלאה? "יש הצעות על הפרק ואני בוחנת את המשך הדרך".
קרדיטים:
עורך ראשי: אלכסנדר כץ | במאית ועורכת: עמית יוגב | מפיקה ראשית: רוני ברגמן | תחקירן ועוזר הפקה: ג'וס ריבה | צלם וידאו וסטילס: אמיל מושאילוב | עורך וידאו ואונליין: אמיר סולומון | מעצבת גרפית: יקטרינה יקובנקו | מאפרת: ג'קי בנדו | מנהלת סושיאל: יעל שקולניק
טקסטים: אלכסנדר כץ, ענת קם, ג'וס ריבה | הפקה: מילה סביטלמן | בניית אתר: צבי קומסקי