הנושאים שהשר הנדל החליט לאמץ מבין המלצות דו"ח פולקמן שפורסם קצת יותר מחודש, וזאת כאמור עוד לפני קבלת כל ההתייחסויות, כוללים את הקמת הרגולטור האחוד שיפקח על כלל הגופים בשידור המסחרי – מהלך שנידון כבר 20 שנה בערך; וצמצום רגולציה עודפת בשוק השידורים, כלומר ביטול כלליות והנחיות (שנוגעים בעיקר לתת-הגדרות ז'אנרים שבהם קיימת חובת השקעה).

בנוסף, השר נחרץ בהחלטתו לחייב גופים בינלאומיים להשקיע ביצירה ישראלית: "ריבוי הגיוון והתוכן מבורכים, אך עם זאת אני מבהיר, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי שחקן תוכן משמעותי במדינת ישראל, בין היתר במונחי מנויים, הנהנה מהכנסות משמעותיות בישראל, דוגמת 'נטפליקס', ראוי שישקיע בתוכן ישראלי ויתרום את חלקו לקידום המרחב התרבותי המקומי".

מדידת משמעותיוּת שחקן תוכן לפי מספרי מנויים ולא לפי הכנסות מדמי מנוי, עשויה לשנות משמעותית את היקף חובת ההשקעה הנדרשת מאותו גוף, שכן כבר כיום יש לפלטפורמות הרב-ערוציות יכולת לתמרן את הכנסותיהן כך שתיראנה נמוכות ממה שהן באמת ולגזור מכך חובת השקעה – הנקבעת כאחוז מסוים מההכנסות – נמוכה יותר.

נקודה מעניינת בהודעת השר מהיום נוגעת להתמקדותו המאוד ספציפית בתחום מסוים בסוגה עלית. לדברי השר, "הגדרת 'סוגה עלית' לעניין חובת ההשקעה מצריכה מספר דיוקים, כך למשל אני סבור שיש לכלול בגדרה סאטירה פוליטית".

לכאורה זו הודעה שולית, אולם בהינתן שיש כיום בשוק למעשה רק תכנית סאטירה פוליטית אחת – נגיד שתיים, עם "לאטמה" של ערוץ 20 – זו אמירה שנראית כאילו נוסחה על ידי הלוביסטים של קשת. אם "ארץ נהדרת" תוכר כסוגה עלית, ולא ה"ז'אנר המיוחד" האמורפי, זה יכסה לקשת סכום משמעותי מחובת ההשקעה שלהם בתוכן. "ארץ" היא תכנית מושקעת מאוד מבחינה כספית, אולם היא עדיין רק תכנית אחת, והכרה בה לצרכי חישוב כלל ההשקעה בסוגה עלית עלולה להגיע על חשבון תכניות אחרות.

בכל מקרה, אף אחת מהמלצות הדו"ח לא יכולה להתקדם בהיעדר גיבוי מהאוצר, שלהערכת גורמים בשוק לא נלהב מחלק מהיוזמות של הנדל, ועשוי לטרפד את החקיקה הראשית הנדרשת. בנוסף, כמה מהסוגיות שנותרו פתוחות בדו"ח, בראשן שאלת המודלים הכלכליים בשוק השידורים, ממתינות להשלמת תקופת קבלת התייחסויות מהציבור שתסתיים רק ב-14 באוקטובר.

ארבעה מאיגודי היוצרים – אק"ט, שח"ם, איגוד התסריטאים ואיגוד הבמאים – מסרו הודעה משותפת בתגובה להודעת השר הנדל מהיום: "אנו מברכים את שר התקשורת ואת משרד התקשורת על אימוץ ההמלצות החשובות של ועדת פולקמן ובהן איחוד וחיזוק הרגולטורים, אסדרה נייטרלית טכנולוגית, הגדלת ההשקעה בסוגה עילית והכוונה העקרונית לחייב את כל הגופים המשדרים באמצעות האינטרנט – גם הבינלאומיים – בהשקעה בשוק המקומי. עם זאת, הצלחת של הרפורמה תלויה בפרטי החקיקה וחקיקת המשנה. אנו מקווים ובטוחים כי המשרד יפעל בשיתוף פעולה עם איגודי העובדים, השחקנים והיוצרים, המכירים טוב מכולם את צרכי התעשייה ומאפייניה, תוך התחשבות במשמעות הרפורמה על היצירה הישראלית, פרנסת אלפי יוצרים שחקנים ועובדים  והמשמעויות התרבותיות שלה".