זוהי שעתה היפה של תעשיית ההיי טק. חברות טכנולוגיה ישראליות רבות נמצאות על הגל. הדיווחים השוטפים בתקשורת על גיוסי ענק, אקזיטים והנפקות מצד אחד מחזקים את ההבנה הציבורית שענף ההיי טק ממשיך להיות הקטר הכלכלי ומקור גאווה לאומי, אך ספק אולי גל הדיווחים הזה אולי דווקא מעודד ומחזק תחושות קנאות מצד אלה המתבוננים על ההיי טק מבחוץ.
מנתוני IVC והדו"ח השנתי של הרשות לחדשנות, אנו למדים שההיי טק הישראלי, אפוא, תורם תרומה משמעותית למעגלים מגוונים בחברה הישראלית. לא כל שכן, ממשיכה להתחזק התפישה הציבורית שההיי טק נמצא בכל פינה ולא רק בדו"חות מחקריים – אלא גם בכנסים מקצועיים שעוסקים ברזי ההיי טק ועד אפילו נוכחות ערה בספירה התקשורתית והפרסומית. מספיק לצפות באחד משני הערוצים המסחריים הטלוויזיוניים (ערוץ 12, ו-13) כדי להיתקל בקולות של "היי טק".
מחברות מסורתיות לחברות היי טק
הפסקות הפרסומות שנשלטו בשנים האחרונות על ידי חברות "מסורתיות", מתחילות להתמלא כעת בתשדירי פרסום של חברות טכנולוגיה וחדשנות. רק באחרונה עלו לאוויר קמפיינים גדולים של שתי חברות טכנולוגיה: Papaya Global ו-Palo Alto Networks. שלא לדבר על מהלכים פרסומיים בשלטי חוצות בכבישי ישראל – שכבר הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהנוף הארצישראלי ופשוט מנכיחים את ההיי טק בספירה הציבורית. מאיילון צפון ועד איילון דרום, כבישי ישראל בתקופה האחרונה מתמלאים בקמפיינים פרסומיים של חברות היי טק שרק מבקשות ליידע, לשכנע ולמשוך מועמדים פוטנציאליים לעבודה אלא גם להעביר כך מסרים אסטרטגיים לבעלי עניין נוספים בישראל.
לנוכח כך, אפשר היה לדון פה במוטיבציה של חברות הטכנולוגיה לפרסם כך מלכתחילה, או אולי לדון בנרטיב שחברות הטכנולוגיה מספרות בקמפיינים הפרסומיים. אפשר היה גם לעסוק פה במסר שהן מבקשות להעביר, הקריאייטיב שהן בוחרות לקדם, האנשים שהחברות שמות בקדמת הבמה בכל פרסומת או בכלל לדון בעיתוי של המהלך הפרסומי – אך קצרה היריעה ואת זה ראוי לבדוק באמצעות מחקר מעמיק.
בינתיים, ראוי אולי להצביע על נתון פשוט שאולי נעלם מעינם של רבים. עצם המהלכים הללו של חברות ההיי טק למעשה מצביעות על תופעת התרחבות מעגלי ההשפעה של ההיי טק המקומי. הכיצד? ובכן, הנוכחות של חברות הטכנולוגיה באפיקי התקשורת-השיווקית למעשה מעידה על הזרמת הון לענף נוסף במשק הישראלי. אם עד כה התרגלו לחשוב שחברות היי טק תורמות רק תרומה משמעותית לתחום הנדל"ן העסקי (על ידי השכרת או קניית שטחי משרדים לניהול העסק), לתחום ההיסעים, ההסעדה, הניקיון ונותני שירותים אחרים – אזי שיש מעגל נוסף שחשוב לשים עליו את הדעת: תחום התקשורת על רבדיו השונים.
הפריחה מגיעה גם לתקשורת
המהלכים שתוארו קודם לכן הם רק טיפה בים. שהרי שמאחורי התשדירים שעולים לאוויר בטלוויזיה או שילוט החוצות, עומדת תעשיית התקשורת השיווקית; משרדי פרסום, חברות אסטרטגיה, גורמי יח"צ ושלל נותני שירותים בסגמנט הקידומי, אנשי הפקה, עיצוב, קריאייטיב, סושיאל ועוד. מדובר על מגוון עשיר של חברות עסקיות מסורתיות לא טכנולוגיות. חברות שאמונות על ייצור, עיצוב והפקה של התוכן הקידומי ולמעשה גם הן נהנות מ"פירות ההיי טק".
גם התקשורת הקלאסית כגון ערוצי הטלוויזיה, העיתונים, האתרים ותחנות הרדיו – מעצם הצורך של החברות העסקיות לעלות לאוויר עם קמפיין פרסומי – נהנית מ"לקוחות" נוספים שצריכים את הנדל"ן הפרסומי, כגון חברות מסחריות טכנולוגיות שיודעות לעמוד מאחורי תשלומים ארוכי טווח.
לסיכומו של עניין, אל לנו לשכוח שלפריחת תעשיית ההיי טק יש משקל משמעותי והשפעה לא רק על ענפי הנדל"ן, הכנסים, ההסעדה, נותני השירותים הלוגיסטיים – אלא גם על המרחב התקשורתי על שלל רבדיו מהעסק הזעיר לניהול סושיאל מדיה ועד חברת רכש מדיה או פירמת הפרסום הגדולה. הון שמגיע לחברת טק כחול-לבן מוזרם בין היתר לספירה התקשורתית הקלאסית והקידומית. ויש לכך חשיבות – שהרי שכולנו רוצים תקשורת חזקה, בריאה ויציבה.
יצחק משיח הוא מרצה וחוקר תקשורת, דוקטורנט בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, עוסק בחקר המימד התקשורתי והשיווקי של תעשיית הטכנולוגיה