מרגע קביעת הזוכה: פיילוט תוך חמישה חודשים

במסמכי המכרז נכתב כי על הספק הזוכה לספק בין היתר "שירותי מדידה אחודה מתוקפת סטטיסטית, אשר תשקף את צריכת התכנים ברדיו, בטלוויזיה ובדיגיטל. זאת באמצעות מדידה מדויקת, אמינה ומהימנה מכל ההיבטים (ובכלל זה בהיבט הסטטיסטי) של כלל גוני האוכלוסייה בישראל. המדידה תהיה של כמות, היקף, פרקי זמן של צריכת תכנים בקרב פאנל של נמדדים, בכל מכשיר צריכה (טלוויזיה, רדיו, מחשב, טלפון חכם וכו'), בכל פלטפורמת צריכה (כגון שידור לינארי, תוכן מוקלט וכו'), בכל דרכי הצריכה (צריכה ישירה, צריכה נדחית, בבית, OOH וכו'), ובכל שיטות ההפצה (כגון לווין, כבלים, אינטרנט וכו') באופן שיתקבלו נתוני מדידה ומידע בנוגע לכל נמדד, ביחס לכל סוגי: תוכן, פלטפורמת צריכה (בתכני התאגיד ובתכנים האחרים ככל שניתן) וכן הלאה".

כמו כן על הזוכה ל"ייצור מדד מדורג מאוחד ומתוקף באופן שתבוצע אינטגרציה מתוקפת סטטיסטית בין נתוני המדידה תוך נטרול חפיפות וכפילויות", לבצע "סקר כינון, גיוס נמדדים, הקמת פאנל וניהולו" ואף לבצע "בקרה, מעקב ניטור וביקורת שוטפים ורציפים (בכל ההיבטים) על פעילות המדידה, לרבות על נתוני המדידה והמידע, הפאנל והנמדדים".

מבחינת תנאי סף, למתמודד צריכות להיות "זכויות במכשיר טכנולוגי ו/או מנגנון טכנולוגי ו/או שיטה טכנולוגית שהנו בעל יכולת למדוד את כל הבאים: צפייה בשידור לינארי בערוץ טלוויזיה בזמן אמת, האזנה לשידור לינארי מתחת רדיו בזמן אמת, צפייה נדחית או צפיה בתוכן וידאו לפי דרישה (VOD) והאזנה נדחית או האזנה בתוכן אודי לפי דרישה (AOD) – באמצעות פלטפורמות המאפשרות זאת, וצפייה בתוכן וידאו נבחר אשר מתנגן לפחות בכל אחת מהרשתות החברתיות הבאות: יוטיוב, פייסבוק, (כאשר) על כלי המדידה להיות גם בעל יכולת לזהות את הרשת החברתית בה נוגן התוכן".

על פי הוראות המכרז, בתוך חמישה חודשים מיום החתימה על ההסכם, על המציע הזוכה יהיה לסיים את תקופת ההיערכות, הפיתוח וההקמה של מערך מדידת הרייטינג. כמו כן עליו לבצע פיילוט עם לפחות 50% מחברי הפאנל המיועד לשמש כפאנל למתן השירותים. הפיילוט יימשך לתקופה של חודשיים.

תקופת ההתקשרות הראשונית תהיה למשך 34 חודשים, כך שיחד עם החודשיים של הפיילוט, מדובר על שלוש שנים שלך התקשורת. לתאגיד אפשרות להאריך את ההתקשרות מעת לעת לתקופה מקסימלית של עוד שש שנים. המועד האחרון להגשת ההצעות הוא 12 בספטמבר, בעוד קצת יותר מחודש.

ככל הידוע, בישראל ישנן אולי שתי חברות שמסוגלות לעמוד לפחות בחלק מתנאי הסף במכרז כזה: קנטאר מדיה המפעילה את הפיפל מיטר של הוועדה למדרוג, וחברת נילסן – שתיהן נציגויות מקומיות של חברות ענק בינלאומיות. השתיים אגב התמודדו בקיץ 2019 במכרז של הוועדה למדרוג, וקנטאר זכתה בו שוב.

על פי הערכות, עלות הקמה ותפעול מדידה כזו תהיה כארבעה מיליון שקלים בשנה, ובתאגיד לא יתנגדו לצרף שותפים נוספים למערך הזה – כגון רשת, ערוץ 20 ואפילו הרשות השנייה.

קובלנץ: "הוועדה למדרוג ארכאית וגזענית"

לפני חודש וחצי התראיין מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ לאתר "כסית" והתייחס למדידת הרייטינג. בראיון כינה קובלנץ את המדידה של הוועדה למדרוג כ"ארכאית וגזענית”.

-כי היא לא סופרת ערבים?

“היא סופרת משקי בית יהודים, זו המצאה של הטלוויזיה המסחרית שהשידור הציבורי לא יכול לשתף איתה פעולה – עם מדידה גזענית. בנוסף הפאנל מאד קטן יחסית, 700 ומשהו משפחות, ויש שם חוסרים שאנחנו כגוף ציבורי לא יכולים להשלים איתם, שזה ייצוג חסר של ערבים, ילדים שזה מאד חשוב לנו כי יש לנו את החינוכית, והשכלה והכנסה מעל הממוצע – שזה חלק ניכר מהצרכנים שלנו”.

לדבריו, “היא (הוועדה למדרוג -א"כ) כל כולה כלי של הטלוויזיה המסחרית כדי לתמחר את הפרסומות שלה. לנו זה לא רלוונטי בכלל, ואני אחדד ואומר – שלא רק היא כלי של הטלוויזיה המסחרית, היא כלי ספציפי של קשת”.

באותו ראיון הוא התייחס גם למכרז שבאותה עת היה בהכנה לקראת פרסומו. "בתחילת 2022, נתחיל עם המדידה האחודה. המכרז צריך לצאת בקרוב, אנחנו צריכים אישור של המועצה, אבל אנחנו ממש שם, וגם נמצא לזה תקציב. המדידה האחודה תחולל מהפכה בכל התפיסה של מדידת צריכת מדיה, כי היא תאפשר תעשה אגרגציה בין הצריכה בטלוויזיה, רדיו ודיגיטל. נוכל לעקוב אחרי המסלול של הצרכן, האם הצופה של פמת”א בשעה 21:37 האזין לאריה גולן ב-6:00 בבוקר, והאם כעבור חודש וחצי הוא צפה בדוקותיים של איתי אשר. המדידה הזאת תמדוד את כולם, לא רק אותנו. אנחנו יוצאים למדידה הזאת לבד, אבל כבר עכשיו יש התעניינות מגורמים בשוק להצטרף אלינו והם מודעים לנכותה של הוועדה למדרוג".

–הטענה של ערוץ 20 מאד דומה לשלכם. אנחנו נמדדים בטלוויזיה שם אנחנו חלשים, אבל בדיגיטל אנחנו מאד חזקים. הם גם על הפרק במדידה?

“בשמחה, אבל עוד לא היו איתם שיחות. בכל מקרה, כשזה יקרה, ה-TGI כבר לא יהיה רלוונטי יותר כי אנחנו נמדוד רדיו בריל-טיים, עם פאנל של 3,000-5,000 איש ולא פעם בחצי שנה. אבל אנחנו לוקחים בחשבון שנהיה במדידה לבד, אז העלות תהיה כארבעה מיליון שקל שזו עלות יותר גבוהה מהוועדה למדרוג”.

-שם שילמתם כשני מיליון שקל בשנה

“עדיף לשלם יותר כסף על משהו שהוא רלוונטי ואמיתי, ולא על איזשהו כלי שנועד לשרת את האינטרסים של הטלוויזיה המסחרית. אני רוצה לדבר שניה על רוני ארן (מנכ”ל הוועדה למדרוג – א”כ). פעם ראשונה בתולדות הוועדה למדרוג, שנבחר מנכ”ל ללא ועדת איתור וללא מכרז, על ידי תיאום בין קשת לרשת. צריך להגיד את זה, זו האמת. נסגר בדיל מאורגן בין קשת לרשת ששולטים בוועדה למדרוג, ללא הליך סביר ציבורית, מנכ”ל שכל תפקידו כרגע לשרת את האינטרסים שלהם, וזו עוד סיבה שאנחנו לא נמצאים שם כי זה לא משרת את האינטרנט הציבורי”.

מנכ”ל הוועדה למדרוג רוני ארן אמר באותה עת ל“כסית”: “לאורך השנים הסיבות שהתאגיד מפרט לאי-חברותו בוועדה משתנות, ולראשונה אני נתקל בתירוץ האחרון של דרך מינוי המנכ”ל. בחירת המנכ”ל נעשתה על ידי הוועדה באישור היועצים המשפטיים, ולכן הטענה נשמעת הזויה. לגופו של עניין, התאגיד העלה לאורך שנים דרישות להגדלת הפאנל, להחלפת הציוד ולבעיקר לנושא היקר והמורכב של מדידת הדיגיטל, ולמרות שכל הדרישות נענו, במועד תחילת מדידת הדיגיטל התאגיד פרש. בדקנו בכל מדינות ה-OECD, אין עוד ערוץ ציבורי שלא נמדד”.