ופה מגיע האבל. אתמול במהלך הצפייה ב"לילה טוב עם גיא פינס" הייתה לי הארה. הסרטון של גל גברעם, דווקא בדרך שהוא צולם, הוא זה שיתחיל את המהפך ביחס של המשטרה לתלונות של קורבנות הטרדה מינית. אף עדות קודמת לא הביאה לתגובה מיידית של השר לביטחון פנים, להתנצלות פומבית של המשטרה, לפתיחת מהדורות.

גברעם היא תוצר של המציאות החדשה שיש לה את החסרונות שלה, אבל היתרונות חזקים פי כמה. והאמת? זה מספיק לי. מקבלת את הסרטון של גברעם. דווקא הסרטון הזה הביא לתגובה ראשונה פומבית של שי אביטל. אומנם מדובר בהקלטה ששידרו ב"הצינור" של שיחה בין אביטל למכר שרצה לשמוע מה הוא חושב על הסרטון הוויראלי של גברעם, אבל ההקלטה הזו זיכתה אותנו באמירה "אבל מי היה נוגע בה" מפיו של המשורר, שהבהירה שוב שזה האיש.
בשבוע האחרון אני צמודה לאינסטגרם כמעט 24/7. זה מדהים מה שקורה שם. אין כמעט פרופיל עם וי כחול שלא כתב פוסט על תופעת שי אביטל, או לכל הפחות לא העלה סטורי מזדהה עם הקורבנות. ואתם יודעים מה? גם אם זה לא מהמניעים הכי נקיים, לא אכפת לי. אם כבר פרופגנדה – אז של מוסר. של הוקעה מוחלטת ואפס סובלנות כלפי עברייני מין (לכאורה). מעבר לזה, כל אותם הגברים שחוששים מעידן ה-MeToo כי זה מוריד להם מהרומנטיקה – זה אולי הזמן להגדרה מחדש של מונחי החיזור, ובכלל יחסים עם המין השני. חוץ מזה, מי שאין לו שדים בארון לא צריך לחשוש, לא?

"לילה טוב עם גיא פינס", קשת 12

"הצינור", רשת 13