חברות הכנסת אבתיסאם מראענה ואמילי מואטי (העבודה) הגישו אתמול (רביעי) הצעת חוק לעיגון חובת ההשקעה ביצירה ישראלית, בהמשך להמלצות ועדת פולקמן לבחינת הרגולציה בשוק השידורים. ההצעה הוגשה במקור על ידי יושבת ראש המפלגה, שרת התחבורה מרב מיכאלי, אחרי הגשת מסקנות ועדת פילבר בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, עד המדינה שלמה פילבר, ב-2016.
לצד כמה סעיפים צרכניים בהצעה, המתייחסים לאיסור התניית צריכה שירותי תוכן מספק כלשהו ברכישת שירותים נוספים מאותו ספק, ההצעה מתמקדת במדרגות ההכנסה שמהן תיגזר חובת ההשקעה בתוכן ישראלי. בין היתר, מציעה הצעת החוק הגדרה מחדש של ספק תוכן אודיו-ויזואלי בעל היקף פעילות בינוני ככזה בהכנסותיו נעות בין 50-100 מיליון שקלים בשנה. הגדרה זו, שרחוקה משמעותית מסף 300 מיליון השקלים שהוצעו על ידי ועדת פולקמן, תוכל להכניס לרגולציה גם את סלקום TV ופרטנר TV, שהכנסותיהם מתחום השידורים עדיין אינן גבוהות כשל HOT ו-yes.
על פי ההצעה, גופי תוכן בינוניים יידרשו להשקיע בשנה הקלנדרית המלאה הראשונה לאחר קבלת הרישיון 2% לפחות מהכנסותיהם בהפקה או רכישה של הפקות מקומיות; בשנה שלאחר מכן 8% לפחות; והחל מהשנה השלישית 10% לפחות מהכנסותיהם. גופי תוכן בעלי היקף פעילות רחב, שהכנסותיהם עולות על 700 מיליון שקלים בשנה, יידרשו מדי שנה להשקיע 12% לפחות מהכנסותיהם בתוכן מקורי.
בנוסף, ההצעה מציעה לנסח מחדש את הגדרת ספקי תוכן כך שלא תבחין עוד בין ערוצים או ספקים שמציעים צפייה חיה ליניארית ובין ספקים שמהות שירותיהם היא צפייה מוזמנת. בכך תשנה ההצעה את הרגולציה הקיימת כיום, שמבחינה בין שידור ראשוני בערוץ פתוח ובין שידור ב-VOD, באופן שמשפיע על הכרת הרגולטור בהוצאות על ההפקה המשודרת. היעדר הבחנה בין שידור ראשוני בערוץ פתוח לשידור מוזמן תאפשר גמישות רבה יותר לפלטפורמות באופן שלא צפוי לפגוע בעצם השקעתן בתוכן.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "הצעת חוק זו באה להחיל אסדרה רוחבית על כלל השחקנים הפועלים בשוק השידורים ביחס לחובתם להפריש אחוז מסוים מתקציב הכנסותיהם השנתיות הכוללות להפקה או רכישה של הפקות מקומיות… מכלול ההגדרות לעיל למעשה מחילות סטנדרט אחיד על כלל השחקנים הפועלים כיום בשוק השידורים, תוך חידוד ההיבט של ניטרליות טכנולוגית באופן העברת התכנים על ידי שחקנים אלו".
מראענה מכירה את מאבק היוצרים מקרוב
חברת הכנסת מראענה, בעצמה יוצרת קולנוע טרם כניסתה לפוליטיקה, הייתה מעורבת מאוד במאבקי היוצרים הקודמים. בגל המחאה הנרחב בשנים 2008-9, אז ביקשו זכייניות הערוצים המסחריים הקלות בהיקף חובת ההשקעה בהפקות מקור עקב המשבר הכלכלי שפגע בהכנסותיהן מפרסום, הייתה מראענה מאנשי המחנה המיליטנטי. ותיקי התחום זוכרים את פריצתה לאולפן "היום שהיה" יחד עם שתי יוצרות נוספות, עינב גרינברג וענבל כהן, כדי להציף את מאבק היוצרים לתודעת הציבור הרחב.
היום צייצה מראענה בנוגע להצעת החוק: "מהיום הראשון בו התחלתי לעשות סרטים, בשנת 2003, מאבק היוצרות והיוצרים בתחום הקולנוע והטלוויזיה היה קיים ובועט. הצטרפתי למאבק הבלתי פוסק של היוצרות והיוצרים על הלחם שלהןם, ולמען היצירה המקורית והתרבות, בשוק שמשתנה כל הזמן עם כניסה של כוחות חדשים. פעם הסדרות והסרטים שודרו בערוצים בודדים, לאחר מכן נכנסו ערוצי הכבלים ואז נטפליקס והיום תוכן משודר באינטרנט, פייסבוק, גוגל ובסלולר וכמעט כל איש ואישה שרוצים יכולים לשדר תוכן. אבל ישנןם יוצרות ויוצרים שמספקים למדינה ולעולם תוכן איכותי שאין לו תחליף… אני מתכוונת לפקח ולעמוד לצד חברותיי וחבריי שגדלתי איתןם, לשמור על התרבות אל מול השוק התחרותי של חברות הענק ולדאוג שתוכן ישראלי על כל זהויותיו ימשיך להתקיים בכבוד".
מוקדם יותר היום פתחו ארגוני היוצרים במחאה על המלצות ועדת פולקמן, שמציעות להפחית את חובת ההשקעה בהפקות מקור לה נדרשים ספקי תוכן בישראל.