הרשתות החבריות כבר מזמן הפכו לכלי שיווקי ראשון במעלה. את יודעת לעשות סליים? תפתחי את האייפון – ותהפכי לכוכבת סליים עם אלפי עוקבים הדוקים. אתה חולה על משחקי מחשב? הדרך להפוך לגיימר פופולרי סלולה בפניך.
אבל הרשתות לא פועלות רק בשירותם של בני נוער. גם אנשי מקצוע יודעים לנצל את הבמה לטובתם. עו"ד סופיה דביר היא כזו. עורכת דין ותיקה ומוכרת שמתמחה בדיני מקרקעין, נזיקין ופשיטות רגל. הנושאים בהחלט נחשבים לכבדים – אבל מתרככים עם קורטוב של פרובוקציה. טוב, אולי לא בדיוק קורטוב.
ברשתות החברתיות זה עובד טוב, וכך הפכה דביר לכוכבת רשת עם יותר מ-500 אלף עוקבים באינסטגרם. את החליפות המעונבות והייצוגיות של בתי המשפט, מחליפים בגדים צמודים וחושפניים. בשלל הסטורים שהיא מעלה באינסטגרם, היא חושפת את עצמה הרבה יותר מכל עורך דין ממוצע. ולא רק זאת: היא גם סטנדאפיסטית שעולה על במות המועדונים, כדי להצחיק את הנוכחים. סטנדרטי זה לא.
לדבריה, סטנדאפ הוא הדבר החשוב בחייה, אחרי האימהות. רק לאחר מכן ניצבת הפעילות שלה ברשתות החברתיות ומקצוע עריכת הדין. בכל מקרה, אין מבחינתה בעיה לשלב את הכל: "אני מאמינה שאת יכולה להיות גם אמא גם סטנדאפיסטית וגם עורכת דין וגם אושיית אינסטגרם וגם להצטלם בביקיני בכל גיל כי אני יכולה וזה מה שאני רוצה ולמה לא? מי יגיד לי אחרת?".
עו"ד דביר מספרת שההפכים בדמותה קשורים לילדותה – כבת למשפחה גאורגית שמרנית. היא עלתה משם בגיל 8, אבל הוריה נתנו לא "את החופש להיות מי שאני". בגיל 20 התחתנה עם בעלה דוד, שהוא גם בן דודה, והשניים הביעו חמישה ילדים לעולם. בגיל 17 איבדה את אביה, בגיל 32 את אמה. הטרגדיות האלה הפכו אותה למי שהיא היום – אמא ועורכת דין מצד אחד, אישה פרובוקטיבית וסטנדאפיסטית מן הצד השני.
הדמות שהיא הפכה להיות, כך היא טוענת, יוצרת עניין. "לקוחות שרופים לי על התחת", היא אומרת וצוחקת, "הם מתים עליי. אני מקבלת לפעמים טלפונים 'איזה פשע אני צריך לבצע בשביל שתטפלי בי?'. זה מה שאני שומעת".
"אני בן אדם שצריכה להיות בפרונט", היא אומרת, "כי אני מרגישה שאני בן אדם שהרבה מאוד אנשים יכולים להזדהות איתו ותמיד אני שומעת 'וואי, איך אני רוצה להיות כמוך, וואי את נותנת לי השראה, את נותנת לי אומץ, את נותנת לי כוח' – כי אני אישה חזקה. ואני מאמינה שאת יכולה להיות גם אמא גם סטנדאפיסטית וגם עורכת דין וגם אושיית אינסטגרם וגם להצטלם בביקיני בכל גיל כי אני יכולה וזה מה שאני רוצה ולמה לא? מי יגיד לי אחרת?".