אלעד מן ורונן מנליס (צילום: מערכת כסית)
מנכ"לית משרד משפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור, אמרה ביום חמישי האחרון כי "האופן שבו פייסבוק מנטרת תוכן הוא לא סביר. היא תצטרך להשקיע יותר כסף. היא לא תוכל להמשיך יותר להגיד 'אני שירות חינמי ולכן אני לא מחויבת'. עם הכוח, עם הגודל, באה האחריות. לנו יש כסף לפעול במשך שש שנים ואנחנו רוצים שהציבור יבוא אלינו גם בדרישות ובציפיות. אנחנו רוצים דיון ציבורי וביקורתי בכל הזדמנות". פלמור דיברה עם רבקי דב"ש, שהקימה את היחידה הממשלתית לחופש מידע ועמדה בראשה עד לפני כשנתיים, בכנס בנושא חופש המידע שערכה התנועה לחופש המידע בשיתוף עמותת "הצלחה", עמותת עורכי דין למען מינהל תקין ועמותת התמנון שעוסקת גם בהנגשת מידע לציבור.
"אנחנו" הוא ועדת הפיקוח של פייסבוק – גוף שפלמור מודה ששמו העברי גרוע – שהוקם לפני כשנתיים בעקבות ביקורת הולכת וגוברת על תהליך קבלת ההחלטות בפייסבוק ומתוך הבנה שלא מדובר בחברה פרטית לחלוטין. ה-Oversight board החלה בפועל את פעילותה רק לפני כמה חודשים לאחר תהליך ממושך של למידה ובניית סמכויות וכפי שפלמור אומרת, הגוף הזה עדיין בונה את עצמו.
ההחלטה הדרמטית ביותר עד כה שה-Board הייתה מעורבת בה היא חסימת עמוד הפייסבוק של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ בעקבות אירועי ההסתערות על הקפיטול. פלמור ציינה כי "ההחלטה שקיבלנו ביחס לחשבון של טראמפ הייתה שב-6 בינואר היה מוצדק לחסום אותו. אבל ההחלטה של פייסבוק לחסום באופו Indefinite – בלתי מוגבל – הייתה שליפה מהמותן. זו הייתה החלטה עונשית שנשלפה באותו רגע, זה לא בספר החוקים של פייסבוק". פלמור הדגישה שפייסבוק לא יכולה להתנהל יותר רק כעסק פרטי והיא צריכה להביא בחשבון בהתנהלותה שיקולים מרכזיים של חופש הביטוי והדין הבינלאומי.
פלמור התייחסה גם לתקופתה במשרד המשפטים וסיפרה על עתירה שהוגשה לחשיפת מידע שהיה כרוך בעבודתה כמנהלת מחלקת חנינות: "זה חינך אותי שכל מילה שאני כותבת, גם אם היא נכתבת במחשכים, צריכה להיכתב בידיעה שיום אחד היא תיחשף. מדיניות ציבורית צריכה לקחת בחשבון שקיפות, מישהו יום אחד יידע שככה התבטאנו. זה משהו שמחנך אותנו לממשל תקין יותר. זה רק יהיה לכבודנו כמדינה אם נגביר שקיפות".
"חובה להראות לציבור מה מטרות המבצע"
מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים ודובר צה"ל לשעבר, תא"ל (מיל') רונן מנליס, דיבר גם הוא בכנס. בשיחה עם עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה" אמר מנליס כי "חוק חופש המידע עוזר לצה"ל להיות ארגון טוב יותר כי הוא מחייב אותו לפרסם גם דברים שלא בא לו". מנליס השווה את ההתנהלות התקשורתית האזרחית בתקופת הקורונה לעומת ההתנהלות הצבאית בתקופת מבצע "שומר החומות" והחמיא לדובר הנוכחי, תא"ל הדי זילברמן, על תפקודו. לדבריו, "הרעיון לפרסם את מה שקרה בקבינט הקורונה הוא לא בשביל להכניס לשר כזה או אחר, זה כדי לחזק את אמון הציבור בהחלטות. ב 'שומר החומות', כשחושבים אם לשתף במה הן מטרות המבצע, לא עושים לנו טובה כשחושפים לנו את זה. זו חובה להראות לנו הציבור מה מטרות המבצע כדי שנוכל לקבל החלטה אם אנחנו תומכים בזה". לצד תמיכתו העקרונית בשקיפות, ככל שצה"ל מסוגל לה, הדגיש מנליס ש "אסור שחוק חופש המידע ישמש ככלי ניגוח בין ימין ושמאל".
לדברי מנליס, "חוק חופש המידע ודוברות הם בעיניי משלימים, לא מתנגשים. צריך גם אומץ, כי אתה צריך להגיד למפקדים שלך 'אני מפרסם את זה למרות הכל'". הוא הוסיף שהזירה הדוברותית היא חלק בלתי נפרד מהלחימה, ושאפשר גם להשתמש בה למלחמת תודעה – "בתחבולות תעשה לך מלחמה", ציטט – כל עוד לא משקרים באופן מפורש. בהקשר זה הוא הזכיר את תרגיל ההטעיה שנעשה למזכיר חיזבאללה חסן נסראללה ב-2019, אז הוא ניסה כדובר לגרום לו לחשוב שהוא פגע בחיילים אף שלא כך היה. מהודעות עמומות שהוציא וממסוקים שהגיעו לרמב"ם נוצר הרושם שצה"ל הסתיר נפגעים מהציבור הישראלי, אולם הוא מצדו הגן על המהלך משום שלא היה בו שקר מובהק.
