טורים אישיים

.supertop{display:none;}

ביקורת התקשורת: ישראל כץ עוקף את תאצ'ר בסיבוב

acttv | 24/01/21, 9:41
השר ישראל כץ

אני אשר על האוצר / לכן קוראים לו "שר אוצר"

ראיתם עובדה? בהחלט פרק מרתק. קצת התייחסתי אליו כמו אל מלחמת אירן-עירק. בבחירה בין ניאו-ליברליזם קיצוני נוסח מרידור שמקמץ בסיוע, לא מבין את גודל המשבר העולמי ודן המונים לקריסה כלכלית שאינה מחוייבת המציאות, ובין ברדק שלטוני שכל מטרתו הקפאת העברת התקציב כדי לאפשר לנאשם לא לפנות את תפקידו ממש קשה להחליט. בכדורגל כשמשחקות קבוצות שנואות אפשר לקוות לתיקו רב נפגעים, אבל פה מי שנפגעים בכל מקרה הם אנחנו.

הכתבה המעולה של עמרי אסנהיים תיארה איך אופן הניהול הביזנטיני של נתניהו משפיע על חצרות הדוכסים שלו, קרי משרד האוצר, ואיך גם לא מאושר תקציב (כי זו הדרך של נתניהו ללכת לבחירות בלי לאבד את תפקידו) וגם מאושרים תקציבי סיוע מעל ראשם של הצוות המקצועי של המשרד. מטריד מאוד. הכתבה לא נכנסה לעומק ההחלטות והשיקולים של קרן טרנר ושאול מרידור, שבאופן ברור עדיין לא מבינים כלל מה המשמעות של המשבר הכלכלי בקרב מי שאינם חיים טוב כמוהם, ושנדמה להם עדיין שעולם כמנהגו נוהג ושתפקידם העיקרי הוא למנוע "בזבוז" כי הציבור מפונק. מהבחינה הזו, כתב כבר מי שכתב, עדיף הימין הפופוליסטי של נתניהו וכ"ץ שהבינו שעדיף "לפזר כסף מהליקופטרים" על פני לחנוק את האזרחים, על פני התפיסה של שאול מרידור, שכדאי להזכיר לו בכל פעם שהוא מתראיין שכלכלה היא לא מדע מדוייק, ולא משנה כמה גרפים יש לו, אלא בת אמביציוזית במדעי החברה, אחות לפילוסופיה ומדעי המדינה.

אבל זה מילא, קצרה היריעה (וגם, מודה, הידיעה) לנתח לעומק מה שבסופו של דבר הוא שאלה של תפיסת עולם, וכאמור, בדיון הזה הנפגעים הם אנחנו. הן מהקמצנות וחוסר ההבנה של טרנר ומרידור, והן מהברדק הביזנטיני של נתניהו והווזיר שלו כ"ץ. עמירם ברקת כתב על זה יפה בגלובס, ונעמה סיקולר, העורכת, צייצה בטוויטר:

 

עמרי אסנהיים לא נשאר חייב:

 

גם נעמה סיקולר (לא נעמונת! צודקת) לא. הוא התנצל בהמשך.

 

אבל הקטע הבאמת פסיכי בהמשך לעובדה היה פוסט התגובה של ישראל כץ. בטח ראיתם כבר את תמונת הנוספרטו שהוא בחר כדי ללוות אותו – משהו מהסוג שגם בפארודיה על ג'ימס בונד היו שוקלים פעמיים. וכאן עלה הצייצן Cactus Bavarius על אפקט כל כך מגניב:

 

נשפיות החשק

מי שמכיר יוצאים בשאלה, בוודאי שם לב לאחד הסממנים הברורים בהתנהלותם בעולם החילוני רווי הפיתויים והציניות – תמהון של "מה? זה הכל? זה כל מה שיש פה?". אחרי שנים של סיפורי זוועות על מה שהולך בעולם המופקר, הגילוי שחיי החילוניים אינם נעים באמת בין מסיבות אכילת נידות לבעילת שרצים יכול להיות, אהם, טיפה מאכזב. והשבוע פרסם בטוויטר עיתונאי "יום ליום" אריאל אלחרר הזמנה ל"מסיבה סגורה" של חילוניים, שכנראה הופצה במגזר כדי להראות שלא רק החרדים מפרים סגר. תודו שזה נוגע ללב, וכמה חבל שבמסיבות שלנו אין ארוחה + תוספות וסלטים, שלא לדבר על בר יינות ושתיה מתוקה.

מסיבת חשק סגורה של חילוניים!

 

 

נעים לי

(סליחה, התבקש)

בעסה, תמיד יש מישהו שמצלם ציוצים בעלי פוטנציאל, ומעלה אותם כתגובה לציוץ בו בישרתם שמחקתם:

הציוץ של לי נעים

 

 

ת'כלס

 

עוד ת'כלס

 

איפה גיל ריבה?

למי שתהה איפה גיל ריבה, הוא מגייס מימון לספר החדש שלו, וכבר גייס רבע מהכסף. אפשר לתרום כאן.

https://www.youtube.com/watch?v=kO5CDY2g_y8

בואו להתעדכן בכל מה שקורה בכסית בקבוצת הפוש הייעודית – בלי חפירות, בלי דיבורים, רק קישורים לאייטמים חדשים. להצטרפות לחצו כאן.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    כל הנושאים
    Facebook Twitter Youtube Envelope
    אודות
    צור קשר

    עוד מקבוצת "אימפקט מדיה":

    כל הזכויות שמורות לאימפקט מדיה בע"מ | תקנון

    נגישות