עוד צוין כי: "השפעת עלולה להיות קשה גם אצל אנשים ללא מחלות רקע, ולכן ההמלצה היא לחסן את כל האוכלוסייה מגיל שישה חודשים ומעלה, כאשר ראשונים בקדימות ובסדרי העדיפות הם קבוצות סיכון, כגון אנשים עם מחלות כרוניות, בני 50 ומעלה, נשים הרות וילדים עד גיל 5".

במדינת ישראל רשומים תרכיבים מומתים נגד שלושה זנים ונגד ארבעה זנים הניתנים בזריקה ותרכיב חי-מוחלש נגד ארבעה זנים, הניתן בתרסיס אף. אין העדפה למתן סוג מסוים של חיסון נגד שפעת על פני סוגים אחרים.

רוב חולי השפעת חווים את המחלה במשך שבוע ימים ואז מחלימים. אך יש אנשים, במיוחד ילדים צעירים, נשים בהריון, בני גיל הזהב וחולים כרוניים, שעלולים לפתח סיבוכים בעקבות השפעת. קיים סיכון לשפעת קשה ולתמותה גבוהה בקרב ילדים עם מחלות לב או נשימה ומחלות נוירולוגיות. למרות שיעורי תמותה נמוכים בקרב כלל אוכלוסיית הילדים, חשוב לזכור שכחצי ממקרי המוות פוגעים בילדים שהיו בריאים טרם השפעת. רוב הילדים שמאושפזים עקב שפעת הם מתחת לגיל שנה (100-10 לכל 10,000 ילדים).

תופעות הלוואי לחיסון שפעת בקרב ילדים

בילדים, תופעת הלוואי השכיחה ביותר לחיסון נגד שפעת היא חום לא גבוה ליום-יומיים, זאת בהשוואה לשלושה-ארבעה ימי חום גבוה במחלת השפעת. במחקר הגדול ביותר מסוגו בארה"ב שהתבצע בשנים 2001-2003, וכלל מעל 40,000 פעוטות בגילאים: 6-23 חודשים, נבדקו הפניות להתערבות רפואית לאחר מתן חיסון נגד שפעת. נמצא כי היו מעט מאוד פניות להתערבות רפואית, אף אחת מהן לא הייתה חמורה. המחקר מספק עדות נוספת התומכת בבטיחות החיסון נגד שפעת אצל ילדים בגיל 6-23 חודשים.