נחתנו במלון, זרקנו את התיקים בחדר, ותוך ארבע דקות בערך כבר היינו בבריכה הנהדרת. אחרי שעתיים יצאנו, חזרנו לחדר המרווח, התקלחנו וקפצתי לקריית שמונה לעשות קניות לארוחת ערב.

ביום שני החלטנו לגוון ולהישאר כל היום בבריכה. החלטה מבריקה אני חייב להודות. במהלך היום שדרגנו את הגיוון עם קפיצה לנחל הירדן שזורם בסמוך. היה קר ומדהים.

ביום שלישי החלטנו להזרים את עצמנו לאטרקציה רטובה נוספת: שייט על הירדן, שם חברות רבות מפעילות שייט קייקים וסירות. אנחנו נסענו לאבוקיאק, מרחק של כ-40 דקות נסיעה מהמלון, כדי לעלות על קיאק וליהנות משיט במסלול רגוע ובלי תו ירוק. כבר יתרון.

אבוקיאק ממוקם בשמורת פארק הירדן. מסלול השייט המשפחתי באבוקיאק (55 שקלים לילד בין 3.5 עד 10, 65 שקל למבוגר) מתחיל בנהר הירדן ומסתיים רגע לפני שהנחל מתחבר לכנרת. האווירה הקסומה במקום לא הופרעה גם כשמדי פעם נתקלים במסכות או בקבוקי שתיה צפים להם בנחל היפיפה. במהלך השייט ניתן לפגוש בצבי מים וחיות. אנחנו לא נתקלנו בהם, אבל כן חזינו בפרות דשנות מתמוגגות להן בשולי הנחל, ומיקה שלנו שמחה מהמפגש הזה. השייט ערך כשעה בערך, עד לנקודת הסיום קצת אחרי גשר אריק, ומשם אוטובוס החזיר אותנו למקום.

באבוקיאק יש גם מסלול סוואנה (200 שקלים, הכניסה רק מגיל 8) שמתחיל בגשר אריק משם יוצאים באמצעות קיאקים לכיוון הכנרת אל תוך הסוואנה העבותה. המסלול שנמשך עד כשלוש שעות ומלווה במדריך מוסמך מטעם אבוקיאק. ואולם מסלול זה לא מתאים לילדה בת שלוש וחצי, ולכן נהננו ממסלול רגוע יותר.

כשסיימנו את המסלול, אוטובוס החזיר אותנו לנקודת ההתחלה, שם קנינו ארטיקים, וחזרנו למכונית. משום קפצנו לאכול בשוק האוכל באגמון מרקט, ונהנינו גם מסדנת קרקס שהמקום הציע. חזרנו למלון, ואיך לא – ישר לבריכה.

את יום רביעי החלטנו להקצות לאחד המקומות האהובים עלינו – ענק המעניינות ליד בית שאן. אחרי נסיעה של שעה וחצי, הגענו ב-10:00 בבוקר למקום, שעדיין לא היה עמוס, שכרנו רכב חשמלי והתחלנו את היום בבריכת עין שוקק, אותה לא רצינו לעזוב. בהמשך טבלנו גם בנחל שוקק ובבריכות נוספות על הדרך, החזרנו את הרכב החשמלי באיחור של כמה דקות (ובלי חיוב נוסף, כבוד). חייבים לציין: אם תגיעו לקראת הצהריים, המקום יהיה עמוס לעייפה. חשוב חשוב חשוב – להגיע מוקדם.

היה לנו שעתיים שלוש לשרוף עד למועד ההזמנה שלנו במסעדת מושבוץ האהובה עלינו במושב רמות. אז מה עושים? עוד נחל? מממ לא, נלך על שופינג. נסענו חצי שעה לערך עד למתחם החנויות של מול כנסת בצומת צמח, ותסמכו עלינו – בהחלט ידענו איך לנצל את הזמן בפרודוקטיביות. אחרי טיול וקניות, במושבוץ כבר נפלנו על פלטת הבשרים וצפינו בנוף הנהדר.

רגע לפני שחזרנו למלון, עצרנו בטיילת עמי שמתחילה משדה נחמיה ועד לקיבוץ כפר בלום. תשמעו, מדובר בטיילת ארוכה ויפהפייה לאורכו של הירדן, עם נקודות לקפיצה לנחל – למרות השלט בכניסה אליה שמבקש לא לעשות כן. מצטער חברינו מהמועצה האזורית הגליל העליון, לא יכולתי לשלוט בעצמי, וב-19:30 מצאתי את עצמי בתוך המים הקרים, מתמוגג מהרגע

אויי, נו, כבר חמישי. צריך לפנות את החדר. מה נעשה? נטביע את יגוננו בבריכה. וזה מה שעשינו. אחרי כמה שעות בריכה-מנוחה, עלינו על האוטו ופנינו דרומה. באסה.

בדרך חזרה עצרנו באטרקציה נהדרת בבית לחם הגלילית: כפר הארנבונים. באותו ערב חמישי הייתה הפנינג נהדר שכלל מעבר לליטוף ארנבוני ענק, תיש ותוכים, גם מתנפחים, דוכני אוכל, פינת יצירה, הצגות ועוד. הגענו ב-18:00, וב-21:00 כשהמקום עמד להיסגר, נאלצנו להתחנן בפני הילדה שאנחנו חייבים ללכת.