הבוקר (יום ג') התראיינה בן דויד לאולפן ynet ותקפה את המתווה המוצע, וזאת בהמשך לראיון שנתנה אתמול (יום ב') אצל ענת דוידוב ב-103FM שם ביקרה את המתווה, שמתרכז רק בהיבט הבריאותי ולא בהיבט החינוכי.
על פי המתווה שאושר, שעדיין דורש את אישור קבינט הקורונה, הלימודים יפתחו כסדרם ב- 1 בספטמבר בכפוף לבדיקות סרוגולוגית ובדיקות אנטיגן, שמירה על ריחוק חברתי, למידה במרחבים פתוחים, עטיית מסיכות ומודל בידודים של "כיתה ירוקה": במקרה שאחד התלמידים מאומת לקורונה, התלמידים יצטרכו להיבדק בכל יום ולמשך 7 ימים כדי להימנע מבידוד. תלמידים שלא ירצו להיבדק – ייכנסו לבידוד כפי שהיה נהוג עד כה.
בן דויד ציינה באולפן ynet את הכוונה במתווה לספק 1.9 מיליון בדיקות מהירות להורי התלמידים, על מנת שאלו ייבדקו את ילדיהם כ-48 שעות לפני פתיחת הלימודים, אך היא תוהה מי יבדוק שאכן כולם נבדקו: "אנחנו מבינים בחינוך, שיתנו לנו להתעסק במה שאנחנו טובים – חינוך. אומרים שמירת מרחק, איך אפשר לשמור מרחק בכיתה או גן עם 35 תלמידים?".
המתווה, לטענתה, לא נותן מענה למגוון תרחישים שעלולים להתרחש במציאות וכי כל האחריות נופלת על ההורים, בהקשר זה היא הזכירה את הצהרות הבריאות עליהן חתמו ההורים, שלא נתנו כל מענה למניעת התפשטות המגיפה, כמו גם המחסור החמור במורים. לטענתה אין שום פתרון או מתווה חינוכי שנותן מענה לגבי פיצול כיתות במידה ובאחת הכיתות מתגלים הרבה מאומתים.
"המתווה מחורר, מסורבל, לדעתי יהיה קשה ליישום. היום מערכת החינוך המיוחד עובדת עד ה-15 באוגוסט, אף אחד לא בודק מה קורה שם. לא בדיקות מהירות, לא כלום. הילדים האלה מחריגים אותם", אמרה.
האם השביתה באופק?
למרות הביקורת של בן דויד היא מדגישה כי המורים, מנהלים והגננות לא צפויים לצאת במחאה לגבי פתיחת שנת הלימודים. יחד עם זאת, בראיון ב- 103FM אמרה אתמול בן דויד כי נושא הסכם השכר עדיין על השולחן וכי היא הודיעה שמיד לאחר החגים היא מתכוונת לטפל בעניין, כפי שהודיעה במכתב לשר האוצר שנשלח בתחילת השבוע.
הסכמי השכר של עובדי ההוראה הסתיימה בדצמבר 2019 ובשל הבחירות וממשלות המעבר לא התקיים מו"מ להסכם חדש. " אנו מקבלים נתונים מבתי ספר רבים, לפיהם, חסרים מורים רבים במגוון רחב של מקצועות ולצערי, לא פחות חמור מכך, מנהלים רבים מבקשים לעזוב את משרתם. באחת הערים בשרון עזבו השנה שבעה מנהלים. מצב זה מעיד על הקושי הגדול שבו נמצאת מערכת החינוך, על משבר האמון בין עובדי ההוראה לבין המדינה והצורך הבהול לשפר את תנאי עבודתם ושכרם", נכתב.