"תכנון חדרי הילדים מתחיל בשיח עימם והוא זה שמכתיב לרוב את פלטת הצבעים והחומרים שתאפיין אותו", מסבירה מעצבת הפנים קרן ניב טולדנו. "בגילאים הצעירים יותר, מטבע הדברים הצבעוניות היא יותר מגדרית אך בסביבות גיל 12 הצבעוניות וכן הפתרונות הופכים להיות יותר יוניסקס. האידיאל הוא ליצור עבורם חדר בראייה ורסטלית. בגילאים 10 עד 14 לדוגמה הדברים משתנים בשנייה לכן המעטפת צריכה להיות דינמית, כזאת שתוכל להתפתח בהתאם לרצונות, המאווים והתחביבים של הילד".
לתכנן מראש
כך גם בגילאים צעירים יותר: לדברי ניב טולדנו, "גם כשנתכנן חדר לבני שנתיים-שלוש צריך לתכנן אותו מראש באוריינטציה שתתאים גם לגילאי 6-7 ואפילו יותר, לכן חשוב לתכנן מראש את נקודת החשמל והתקשורת ולהקצות מקום לפינת עבודה שבשנים הראשונות תשמש עבורם כפינת יצירה ולאחר מכן כעמדת לימודים. בד בבד, כדאי להתייחס גם לשלב (שמתרחש באיזור גיל 8) בו הם מתחילים לארח כך שאולי נכון להקצות מקום למיטת חבר. מומלץ לתת פתרונות אחסון אוטונומיים וורסטלים בחדר עצמו, איזורי אחסון כמו אִצְטַבָּה מעל המיטה או שידת החתלה בעומק 40 עם מגש נפתח שכשהתינוק גדל תוכל לשמש כשידת איחסון לבגדים וצעצועים, מבלי לחסום את החלל".
"אני מקפידה לתת כבוד לחדרי הילדים ומתייחסת אליהם ממש כשם שאני מתייחסת לחדרי המאסטר של ההורים. הטיפול הוא אותו טיפול", מסבירה ניב טולדנו. "אצור עבורם חלוקה פונקציונלית שמגדירה איזור שינה ואירוח. החומרים יהיו יותר קלילים ובמראה צעיר יותר בדגש על טפטים וחיפויים וכן יצירות אמנות שבאות בהלימה לגילאי הילדים. בתוך כך, מומלץ לבחור באלמנטים עמידים, ברי ניקוי וכביסים".
"חדרי הילדים של היום אינם מגדריים או תואמי גיל אלא מתוכננים ומעוצבים מלכתחילה באוריינטציה בוגרת וורסטילית שתתאים לטווח רחב של שנים. מבחינת צבעוניות ומרקמים ההשפעה הסקנדינבית שולטת. החדרים בצבעוניות פסטלית או של שחור ולבן, הפאטרנים הם גיאומטריים ואלמנט סקנדינבי בולטת נוסף הם הציורים הנאיביים. החדרים של היום הם הרבה יותר חוויתיים מבלי לוותר על פונקציונליות. המטרה היא ליצור עולם ולבנות עבורם חוויה שלמה כמו למשל לשלב רהיטים שבנויים כמו משחקי ילדים, אוהל טיפי וכיוב'. המעטפת נשארת זהה ומתוכננת מראש כך שתתאים להעמדת רהיטים קבועה שרק האלמנטים משתנים בה (לדוגמה מלול למיטת יחיד)", מסבירה מעצבת הפנים הדס רוט מ"הלל אדריכלות".
אביזרים משלימים
הטיפול בטקסטיל, הטפט והאקססוריז זהה: "פעם לדוגמה הוילונות בחדרי הילדים היום מצועצעים יותר וכללו דוגמאות וכיום במרבית החדרים תלויים וילונות פישתן לבנים, בהלימה לסגנון הבוגר בחלל. התפישה כיום היא ליצור חדר ילדים שלא נצטרך לעשות פעמיים. לא מחליפים טפט כל שנתיים וגם לא אקססוריז" מוסיפה רוט.
לדברי מומחים ב"מחסני תאורה": "בכל הקשור לחדר הילדים מומלץ לחלק את החדר לאזורי תאורה שונים: תאורה כללית חזקה ובהירה (במרכז התקרה או דרך הקירות). כאן מומלצת תאורת לד, שהיא בעלת צריכת חשמל נמוכה, עמידה ואינה פולטת חום. אזורי אור מומלצים נוספים: אור נוסף לקריאה מעל המיטה (בגובה 120 ס"מ מהרצפה) ומנורת שולחן. בשלב תכנון החדר, מומלץ לבנות מנורה שקועה בקיר, בגובה 30 ס"מ, סמוך לדלת הכניסה. נורה זו יכולה לשמש כתאורת לילה. נורה השקועה בקיר יכולה בנוסף לשמש כתאורת חירום במקרה של הפסקת חשמל. כמו כן, מומלץ לעשות שימוש בגוף תאורה הניתן לעמעום, המתאים לצרכים של הילדים, במיוחד לפני שעת השינה".