העידן המודרני ניחן בשפע של מאכלים שלא היו נגישים לבני האדם בעבר. חומרי גלם מארצות טרופיות, שפעם היו מצרך אקזוטי ונחשק, נמצאים היום בכל המרכולים ורשתות השיווק.
אין תאוריית תזונה אחת שמתאימה לכולם. האיורוודה מבדילה בין סוגי טיפוסים שונים, כך שעבור כל אדם מותאמת התזונה הנכונה לו. לא כולם יכולים לעכל את אותם מזונות באותו האופן, ישנם כאלה שצריכים לאכול שש פעמים ביום ואחרים יכולים להסתפק רק בשתי ארוחות ביום.
"העולם המערבי יצר איזושהי מורכת בגלל השפע, אבל זהו שפע לכאורה", אומרת ליטל סימון, מטפלת בכירה ברפואה הודית והרבליסטית קלינית, שממש לאחרונה הקימה את Pranaveda בית הספר לאיורוודה. "יש המון מזונות שהם לא באמת מזונות. מתעשיית המזון, כימיקלים, חומרים מתחלבים, מייצבים, כך שנוצרו כל מיני מאכלים שהם בכלל לא מזון. גם את המאכלים האלה אנחנו מעבירים ממקום למקום והם מגיעים אלינו מכל מיני ארצות, כך שלמעשה אנחנו אוכלים הכל. המבחר העשיר שהמציאות המודרנית נותנת לנו מייצר בעיות ומורכבות".
איזה מזון מתאים לי ולמשפחה שלי?
"כשמסתכלים על טרנדים של אוכל ומזונות הכל נשמע הכי טוב בעולם. צריך לזכור שזה עובד טוב לחלק מהאנשים ויש אנשים שזה לא עובד להם", מסבירה סימון. "המקום הזה, של תזונה מותאמת אישית, מחויב מציאות. מה אני צריך לאכול – מי אוכל את האוכל? מתי? כמה ארוחות ביום? זה מאוד אינדיבידואלי".
מה שמתאים לאם המשפחה, לא בהכרח יתאים לאב המשפחה, ובוודאי שלא יתאים לילדים. על פי האיורוודה יש צורך להתאים באופן אישי לכל אחד ואחת את סוג המזון שלו, כאשר הבסיס התזונתי נשען על אוכל טרי ומבושל. כן חלב או לא חלב? כן בשר או לא בשר? גם כאן, מסבירה סימון, כי כל אחד הוא ממש כמו פתית שלג ייחודי וההתאמה היא אישית.
"יש היום המון תיאוריות, החל מפלאו, תזונה קטוגנית, שייקים ירוקים או צומות מיצים. בסוף ההסתכלות צריכה להיות מאוד אישית. לבדוק כל אדם לגופו וכל אדם מה הוא הצריך. אין דבר אחד שטוב לכולם ופה אנשים נתקלים בבעיה. פעם היה יותר קל, אכלת מעט מזונות בצורה מסוימת ויכולת לדעת ולהרגיש בדיוק מה לא מטעים לך, היום, עם השפע, זה קצת יותר מורכב".
