חינוך

עשור למחאה החברתית: הילדים נכנסו לגן טט"ח – אבל האם זה טוב להם?

אילוסטרציה אילוסטרציה

מיד לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011 התכנסה ועדת טרכטנברג בכדי לדון ביוקר המחייה ולבדוק כיצד ניתן להקל על הזוגות הצעירים. מבין שלל ההמלצות של הועדה היתה אחת מרכזית וחשובה במיוחד – יישום חוק לימודי חובה מגיל 3 ומעלה.

עד אז, זכו להיכנס אל גני הטרום טרום חובה ילדים שנולדו בחודשים ינואר-מרץ בשנתון הרלוונטי, בשל חוסר בגנים המותאמים לגיל הזה. ההורים, עדיין נאלצו לשלם. בשנת 2013 נכנסה הרפורמה של ועדת טרכטנברג וכל שנתון 2009 זכה להיכנס לראשונה אל מערכת החינוך.

יישום המלצת ועדת טרכטנברג

כמו אז, גם היום, מעטים הם הפעוטות שנכנסים אל מעונות היום בשל חוסר מקום, מעטים עוד יותר הם אלו הזוכים לסבסוד. ההורים, הנאלצים לצאת לעבוד, צריכים לשלם עבור מטפל או גן פרטי, שאלו כאמור, אינם בפיקוח של משרד החינוך והמשמעויות לכך, מעבר לכלכליות, הן רבות.

ילדים בגילאי 3, ואף צעירים יותר, אלו שנולדו בסוף השנה ובקושי רב מגרדים את גיל שנתיים וחצי, רשאים להיכנס אל הגן העירוני לראשונה, למעשה, חוק חינוך חובה מחייב את ההורים להכניס את הילדים אל גן עירייה, או גן פרטי בפיקוח של משרד החינוך.

מצד אחד, מדובר בחיסכון של אלפי שקלים לילדים, בעבור כל חודש בגן פרטי משלמים מרבית ההורים סכומים הנעים בין 2,500 שקלים ועד ל- 4,500, תלוי באזור המגורים וסוג הגן, שהרי – אין פיקוח וההחלטה על המחיר החודשי היא החלטתה של בעלת הגן. בגני הטט"ח פטורים ההורים מתשלום זה, עול כספי גדול יורד מהכתפיים, אך השאלה הקריטית שנשאלת: האם זה טוב ילדים?

זה טוב לחשבון בנק – אבל מה עם הילדים?

ההורים של מחאת העגלות שפעלה במקביל למחאת האוהלים בקיץ 2011 זעקו את הזעקה הכלכלית, אך אף אחד לא תיאר לעצמו כי הפתרון יהיה בדמות כיתת גן המונה 35 ילדים בני שלוש בערך עם גננת ושתי סייעות. אמנם עברו עשר שנים והיינו אמורים להיות היום במקום בו החינוך העירוני אינו עמוס ומותאם בצורה מיטבית אל מול ילדים כה רכים, אך המציאות שונה.

מרבית כתות הגן בישראל צפופות, הן מבחינת כמות הילדים והן מבחינת המרחב. רוב הגנים החדשים נבנים כיום במתכונות של "אשכולות" – מספר גנים במבנה בעל מספר קומות החולקים את אותו שטח חוץ במשמרות לאורך היום. על הילדים להיות גמולים באופן מלא, כי סייעות הגן לא מסוגלת בזמן הנתון לדאוג גם להחלפת חיתולים. מנוחת צהריים? גם עליה יש לוותר בגיל צעיר. זו הסיבה, כי למרות ועדת טרכטנברג, הורים רבים, בעיקר אלו לילדים שנולדו בסוף השנתון, מתלבטים רבות האם להשאיר את הילד או הילדה עוד שנה במסגרת פרטית ואינטימית. השיקול הכלכלי אל מול השיקול החינוכי וטובת הילד הוא קשה מנשוא, אך לעיתים, אין ברירה – הכסף מדבר.

האם הילד בשל לגו עירייה הפכה לאחת השאלות החמות שמלוות אותנו מאז 2013, עת יישום המתווה החדש, וגם היום. מערכת החינוך עדיין לא השכילה או שהממשלה לא תיקצבה רפורמה נרחבת שתהפוך את גני הטט"ח למותאים לגיל הרך, אלא פועלת להיפך. עלינו להתאים את הילדים שלנו, או להבשיל אותם בטרם עת, כדי שיוכלו להיכנס לגן.

גם כאן ועדת טרכטנברג ניסתה לסייע וקבעה כי מי שיחליט להשאיר את הילד שלו במסגרת פרטית המוכרת במשרד החינוך כגן טרום טרום חובה, יזכה לסבסוד של 700 שקלים בחודש. אך הסבסוד המדובר אינו מגיע אל כיסם של ההורים, אלא של הגן. לזה, יש להוסיף את העלות החודשית הגבוהה.

מחאת 2011 ניסתה לגרום לממשלה לשנות את מחירי המחייה, אך האם בשנת 2021 זול יותר לגדל ילדים? לא. אמנם מחירי החיתולים ירדו במעט, אך המאסה הקריטית של ההוצאה, דהיינו, גן, עדיין יקרה. ומה יהיה עתידם של הפעוטות מגילאי לידה עד 3? שם נראה כי הדרך עוד ארוכה.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות