אילוסטרציה
החופש הגדול הגיע לאחר תקופה מורכבת וסוערת במיוחד: נגיף קורונה בכל העולם וגם כאן, סגר ועוד סגר, מבצע צבאי, עויינות בין האזרחים, אקלים בחירות, וכעת אנחנו מתוודעים להתפרצות מחודשת של הנגיף.
ישנן התמודדויות שאין בידנו שליטה על התחלתן, מהלכן וסיומם. למעשה, אין בידינו שליטה גם על הגעתם של הקיץ והחופש הגדול, אך יש בידנו שליטה כיצד תקופה זו תיחווה אצלנו ההורים ואצל ילדינו כאשר, באחריותנו ובאפשרותנו להנעים זמן זה.
צמד המילים "החופש הגדול", עשוי לעורר שתי תגובות רגשיות מנוגדות: אצל רוב ילדי ישראל – שמחה, שחרור וחופש. ואצל ההורים – דאגה אחראית מהולה בחשש בעקבות השאלה המתעוררת במוחם, ומטרידה את מנוחתם "מה יהא על ילדינו במשך פרק זמן ארוך זה? האם יבלו אותו מול המסכים באינטרנט, פורטנייט, פייסבוק, אינסטגרם, טלוויזיה, שינה ובכלל בטלה גמורה?"
המענה למציאות מורכבת זו הגלומה בפער בין שתי התגובות הללו, הן של הילדים המאושרים לבין ההורים המודאגים ויש מבינהם החרדים, היא היישום המעשי של "גם וגם" על ידי ההורים. יצירת שגרת חופש גדול המתאפיינת במענים מתוך תכנון וספונטניות כאחד.
כולנו עסוקים, מאד עסוקים, בעולמנו המערבי. בלהספיק, בלסמן V, ולעיתים, אני תוהה, לאן אני רצה? למשימה הבאה? למה?
גישת הגם – וגם
החופש הוא זמן לגיטימי לעשות פחות, ואולי להתבטל, רחמנא ליצלן. לנוח מעשייה בלתי פוסקת. לפעמים הנפש מבקשת קצת להרפות. הן אצלנו והן אצל ילדינו ובמיוחד לאחר השנה המייגעת הזו. גישת הגם וגם מדברת על איזונים. החופש הגדול יכול גם לספק זמן לעשייה, לניצול משאב הזמן באופן פרודוקטיבי, פונקציונאלי ויעיל, דוגמת סידור הארון והחדר, להיפרד מספרים וממחברות שאין בהם כבר צורך, השלמת פערים לימודיים – בתנאי שהילדים רוצים זאת, לעבוד כ"בייבי סיטר" ועוד כהנה משימות ייעול שהתועלת כרוכה בהן, אבל כן, אפשר גם להתבטל, לנוח קצת, לפגוש חברים, וליהנות מהפשטות ב"כאן ועכשיו", ללא לחץ ומחויבות.
החופש הגדול יכול להוות משאב זמן לפיתוח כישרון שלא יכול לצאת לפועל במהלך שנת לימודים וכעת מרחב הזמן מאפשר את המפגש עם התחביב הישן או עם התשוקה לרכישת מיומנות בתחומים מגוונים דוגמת צילום, אפייה, ציור, קולנוע, אמנות, רכיבה על סוסים, חקר חלל או כל תחום מעורר עניין וסקרנות, אבל שוב, אפשר גם להתבטל, לנוח קצת, לאכול אבטיח ולטייל לעבר השקיעה. מספר המטרות יכול להיות נמוך יותר. הלחץ של ההורים להעסקת ילדיהם, לא תמיד במקומו. מותר להם לפעמים לא לעשות כלום ולבחור את הדרך שלהם בניהול משאב הזמן שלהם.
חשוב לציין כי במצב בו ההורים חוששים מתחושות של אבדן שליטה, מבטלה מופרזת ללא בקרה, מומלץ לשבת עם הילדים מראש ולדבר את הרגשות הללו, המביעים את החשש מיציאה ממסגרת של זמן ומחויבות, רצון לפריקת כל עול, מה המשמעות המעשית, הרגשית, על ההורה, על הילד, על האקלים המשפחתי. ביחד, במהלך השיחה, ניתן להגיע להבנה והסכמה כיצד לנהל את משאבי הזמן. שיחה כזו מאפשרת דיון על תכנית תחביבים, פעולות, חוויות נפרדות ומשותפות, מהן ציפיות ההורים, הילדים, מדברים ומתכננים לפרטים באמצעות רישום ביומן כיצד יראה ויחווה החופש הגדול.
אני מחשיבה ומעריכה עשייה וחריצות, ומשתדלת בכל מאודי לנהוג כך, לא תמיד מצליחה לייצר תפוקות, אבל כעת הגיע זמן – חופש גדול, להוריד הילוך, ממילא חום מהביל כאן, קשה להיות יעילים, אני עייפה. בואו ננוח ונבלה, נרקום חוויות שיהפכו לזיכרונות יפים של קיץ וחופש, נשמח בילדינו ואיתם.
הכותבת היא ראש המרכז להורות ומשפחה, מנחת הורים במכללת קיי ודוקטורנטית במחלקה לחינוך, באוניברסיטת בן גוריון
