רוני דניאל ז"ל, מפקד הנח"ל שרון אסמן ז"ל, כוכב נבחרת דנמרק כריסטיאן אריקסן – שלושה מקרים של דום לב מהזמן האחרון, שלמרבה הצער הסתיימו במוות של שניים מהאנשים ובהצלת חיים הרואית – וסוף לקרירה הספורטיבית – של השלישי. מדי יום מתים בישראל לבדה כ-16 בני אדם מדום לב.
זהו כנראה המצב הרפואי המפחיד ביותר הקשור ללב שלנו: בתוך ארבע דקות ללא טיפול מתאים מתחיל להיגרם נזק למוח. מה זה בדיוק דום לב, וכיצד אפשר, אם אפשר, להיזהר?
דום לב הוא הפסקה מוחלטת של פעילות הלב. תפקיד הלב הוא להזרים דם הנושא עמו חמצן לאיברי הגוף השונים, ברגע שהלב מפסיק לתפקד, מיד נפסקת הזרמת הדם למוח. חמש עד עשר שניות לאחר מכן האדם יאבד הכרה ויתמוטט, ואם לא יטופל תוך דקות, המוח יכול להינזק באופן בלתי הפיך. דום לב הוא בעצם הפרעת קצב קיצונית: או שאין פעילות חשמלית בכלל או שיש פעילות לא סדירה כמו פרפור של חדרי הלב, ואז שריר הלב אינו מסוגל להזרים דם בכלל.
– הגורם הנפוץ ביותר: מחלה כלילית של הלב
אחת מהסיבות השכיחות לדום לב היא התקף לב, כלומר עורק שמזין את הלב נסתם באופן פתאומי בגלל קריש דם. אחד הפתרונות לבעיה הזאת הוא צנתור טיפולי מיידי. דום לב יכול להיגרם גם משינוי ברמת המלחים בדם (למשל חוסר באשלגן או במגנזיום). לעיתים נגרם דום לב ממחלה של שריר הלב. במקרה כזה מופיע פרפור חדרים לפני דום הלב.
כאמור, גורמי הסיכון לדום לב הם רבים, כשהמשותף להם הוא הפרעת קצב הגורמת להפסקת פעולת הלב. מעל גיל 35, הגורם הנפוץ ביותר הוא מחלה כלילית של הלב, כאשר יש הגבלה של זרימת הדם. כאשר ישנה היצרות של עורקים המספקים דם ללב, בשל הצטברות חומרים שומניים בדפנות כלי הדם. גורמי הסיכון למוות פתאומי על רקע מחלת לב כלילית הם גם אלה העלולים להביא להתקף לב כמו חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר, עישון, לחץ דם גבוה, תזונה לא נכונה ועוד.
הסיכוי ללקות בדום לב מתחת לגיל 35 הוא נמוך יותר, וקשור ברוב המקרים למחלה של שריר הלב (קרדיומיופתיה), ובמצב של הפרעות קצב חדריות שמתחילות בחדר ימין, ובמקרים פחות נפוצים למוטציות גנטיות הגורמות להפרעות בקצב הלב.
במקרים מאוד נדירים, הפרעה בקצב הלב יכולה להופיע גם בעקבות מחלה ויראלית. הפרעות אלה יבואו לידי ביטוי בהפרעות קצב חדריות, שמתגברות במאמץ גופני. זאת אחת הסיבות שספורטאים ואנשים בסיכון עוברים בדיקות פיזיולוגיות שונות, שיכולות להצביע על בעיה או על צורך בהמשך בירור וטיפול.
– מה הסיכויים?
הסיכוי להציל את חייו של אדם שלקה בליבו קשור למתן טיפול יעיל בפרק זמן קצר מאוד מרגע הפסקת פעילות הלב שלו. נהוג לומר שכל דקה שעוברת מקטינה את הסיכוי להצלת חיים בעשרה אחוזים. זאת הסיבה שיש חשיבות לקבל טיפול באופן מידי, ולהזעיק ישר את מד"א.
אז מה עושים? דבר ראשון בודקים אם האדם בהכרה, ואם הוא נושם, לאחר מכן צריך לבדוק דופק ולהתחיל בהחייאה ובעיסוי לב בכדי להחזיר את קצב הלב. במקרים כאלה, שימוש במכשיר דפיברילטור הוא קריטי.
הדֵּפִיבְּרִילָטוֹר, או בעברית מַפְעֵם, הוא מכשיר המחזיר את קצב הלב לפעולה סדירה על ידי מתן שוק חשמלי ללב, המשתק רגעית את פעולת הלב וכך, כאשר הלב חוזר לפעולה, הוא יכול לפעום בצורה סדירה. הפעולה עצמה נקראת דפיברילציה, ומחקרים רבים הוכיחו שככל שפעולתה תהיה בסמיכות להפסקת פעילות הלב, כך תוצאותיה יהיו טובות יותר ויצליחו להציל חיים.
מכשירי הדפיברילטור הממוקמים במקומות ציבוריים שונים, בחדרי כושר ובניידות מד"א, הם מכשירים אוטומטיים שמבצעים בעצמם את הפעולה, ולכן גם מי שלא עבר הכשרה מסודרת יכול להפעיל אותם ולהציל חיים, וכמובן, חשוב מאוד לקרוא גם לניידת מד"א כדי לקבל סיוע מקצועי ולהגיע במהירות לבית החולים.
* התוכן במאמר זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
