הנחשים נוהגים לצאת בימי הקיץ מתנומת החורף שלהם וראוי להיות מוכנים וערוכים לכל מקרה. על פי הערכות במערכת הבריאות, רוב ההכשות בארץ מתרחשות באזור המרכז, כ-30 אחוז מהם מתרחשות בדרום ובאזור הצפון כ-9 אחוזים. "אין קיץ שלא רואים בחדר מיון פגיעות מהכשת נחש. לפעמים זה נגמר לא טוב. בהכשה של צפע יש רעלן שמסוגל לגרום גם לפגיעה במערכת קרישת הדם. לפעמים הוא יכול לגרום לתגובה שגורמת לקריסת מערכות כללית, חלק מהארס שלו יכול לפגוע במערכת העצבים, כלומר פגיעות נוירולוגיות", אומר דר' דרוקר.

בעיקרון, אם נחש לא מרגיש מאוים, אין לו סיבה לתקוף אותך, אבל לפעמים אנחנו הולכים בחושך, או בטיולים, שמים את הרגל או היד במקום לא נכון, ואם הנחש ירגיש מאוים – הוא יתקוף. במקרה כזה, מדגיש דר' דרוקר, ההמלצה היא לא לנסות לתפוס אותו. "יש אנשים שממש מנסים לתפוס את הנחש כדי להראות לרופאים בבית החולים. לא צריך לעשות את זה. אם ראיתם את הנחש ותדעו לתאר אותו, זה יעזור לי מאוד לטפל מהסיבה שנגד הצפע לדוגמה קיים נוגדן (אנטי ארס). מדובר בתרופה לא פשוטה וצריך לדעת למי לתת אותה.

"כאמור בארץ יש תשעה סוגי נחשים ארסיים ולשניים מהם יש אנטי ארס: לצפע המצוי ולנחש האפעה, התרופה נמצאת בכל המחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) ברחבי הארץ ולכן בכל מקרה של הכשת נחש יש להגיע מהר לחדר המיון".

מה לעשות במקרה של הכשת נחש?

להגיע כמה שיותר מהר לחדר המיון או לחייג 101 למד"א.

מה לא לעשות במקרה של הכשת נחש?

לא לנסות לתפוס את הנחש. מספיק רק לזהות אותו ולתאר אותו כדי לעזור לטיפול.

לא לחתוך את מקום ההכשה.

אסור למצוץ את מקום ההכשה.

אסור לשים חוסם עורקים.

אסור לתת חומרים הממריצים את הדם, כמו קפאין או אלכוהול.

אריאלה שמילוביץ