נקי, נשי, מעצים. ריקוד על עמוד
אם יש דבר אחד שצריך להוציא מהסיסטם בקשר לריקוד על עמוד הוא התדמית הסליזית שלו. נכון, התרגלנו לראות ביותר מדי סרטים בחורות נמרחות על עמוד במועדון לילה אפלולי לבושות בפנים נטולות הבעה ולא הרבה יותר. אבל מה שהיה נועז ובוטה לפני שנים הוא היום ענף ספורט פופולרי ואהוב שהולך וצובר תאוצה ומעריצים, כולל בארץ הקודש. וכן, כולל גברים. אפשר גם לסמן צ'ק על אליפות עולם בריקוד על מוט, יש דבר כזה, וב-2019 ליאור פבון ייצגה את ישראל בתחרות זו. ואם כבר הנקודה היהודית, אז נטע לוי, שהקימה את המועדון הראשון בארץ לריקוד על עמוד, זכתה באליפות אירופה בספורט זה כבר ב-2011.
ואם מישהו עוד צריך חותמת כשרות, אז הנה – הוועד האולימפי הבינלאומי צפוי לאשר את הכנסת הריקוד על עמוד למשחקים האולימפיים בפריס 2024. וכשחושבים על זה, למה לא – אם התעמלות אמנותית, שחייה צורנית וקפיצה על טרמפולינה הם ענפים אולימפיים, למה לא ריקוד על עמוד.
אז מה שהיה פעם בקטע סליזי מלוכלך הוא היום שיטת אימון גופני, עדיין בעיקר לנשים, שמחזקת ומחטבת את הגוף תוך כדי תרגילים אקרובטיים ותנועות ריקוד. ופה נקודת המשיכה העיקרית שלו: אימון בריקוד על עמוד מעניק אפשרות לביטוי עצמי ואמנותי תוך כדי הריקוד. זה לא אימון גופני פונקציונאלי בלבד בו מבצעים תרגילים אחד אחרי השני אלא גם אפשרות להבעה אישית במהלך הריקוד.
המקור הוא בהודו, לפני 800 שנים. "מלקהמב" היה ענף ספורט לגברים שביצעו תרגילי כוח על מקלות עץ, ומתת היבשת הגיע לקרקסים האקרובטיים בסין. קרקסים נודדים הביאו את הבשורה לארה"ב בתחילת המאה ה-20, ובשנות ה-80' נכנסו העמודים לבארים ומועדוני חשפנות. במקביל, החלו מכוני כושר לערוך אימונים בענף זה, אימונים שהפכו פופולריים ואהובים.
אחת מאושיות הריקוד על עמוד בארץ היא סופיה דביר, עורכת דין, אושיית רשת, אם לחמישה וסטדנאפיסטית. היא עלתה לארץ מגיאורגיה (אז עוד קראנו לה גרוזיה..), ולמרות שמוצאה מעדה שמרנית היא לא נותנת לדעות הקדומות לעצור אותה והיא רקדנית עמוד לוהטת. את סיפורה היא פירטה בפני צביקה הדר והבהירה לו שאין שום סיבה להגביל את עצמך לעשות רק X או רק Y, ואפשר גם וגם.
ריקוד על עמוד מתאים כמעט לכל אחת (ואחד). זהו ענף ספורט שמעניק העצמה נשית, כיף, אחוות נשים לוחמות ורוקדות, ועל הדרך גם חיטוב ושריפת קלוריות. אז תעלו על מכנסון וגוזיה, ולהת' בפאריס 2024.
