מחקרים רבים אשר נערכו בתקופת הקורונה מצביעים על עלייה חדה ברמת החרדות בקרב האוכלוסייה הכללית בכל העולם. מעבר לכך שקשיים נפשיים כמו חרדות פוגעים באיכות החיים של בני האדם, יש להם גם השלכות על המרקם החברתי הכללי, בדגש על הקיטוב החברתי, של האוכלוסייה, במיוחד על היחסים בין קבוצות באוכלוסייה. מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת ד"ר מיטל בלמס מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות ופרופ' עירן הלפרין מהמחלקה לפסיכולוגיה, בשיתוף עם הדוקטורנטית טל אוריאן-הראל, מצא כי תקופת הקורונה גרמה למצוקות נפשיות שהגבירו את תחושת חוסר הסובלנות ואפילו עוינות בין אזרחים עם עמדות פוליטיות מנוגדות בישראל ובארצות הברית.
המחקר ביקש לבחון את ההשפעות החברתיות-פוליטיות של קשיים נפשיים בתקופה קיצונית. המחקר עסק בקשיים נפשיים (חרדה) בתקופת הקורונה וכיצד הקשיים האלו השפיעו על המרקם החברתי-פוליטי והיחסים בין קבוצות פוליטיות שונות באוכלוסייה. "מגפת הקורונה לא הגיעה לחברה בריאה", מסבירה ד"ר בלמס. "היא הגיעה כאשר מגפה נוספת מתרחשת במדינות רבות בעולם, מגפה חברתית של קיטוב רגשי בין קבוצות פוליטיות". החוקרים ערכו סקרים מייצגים בקרב מאות אזרחים ישראלים ואמריקאים בגילאי 18 ומעלה, בעלי עמדות פוליטיות מגוונות ומעמדות סוציו-אקונומיים שונים.
בין ממצאי המחקר עלה כי ככל שרמת החרדה (אשר נמדדה על ידי מדדים פסיכולוגיים מתוקפים) בשל תחלואות הקורונה גבוהה יותר, כך אנשים מפתחים תחושת איום גבוהה יותר מהצד הפוליטי השני; מה שמוביל בתורו לעוינות בין קבוצות פוליטיות באוכלוסייה האזרחית, שנאה כלפי הצד הפוליטי השני, רצון להדיר אותם מהחברה, חוסר סובלנות פוליטית ומרחק רגשי מאותם אנשים עם דעות פוליטיות מנוגדות. ד"ר בלמס מוסיפה: "אדם שנמצא במצב נפשי מעורער מפתח תחושת איום כלפי גורמים שונים ממנו בסביבה שלו. תחושת האיום לא תמיד בהכרח תהא קשורה לסיבה שבה הוא נמצא בחרדה (מחלת הקורונה במקרה הזה). תחושת האיום, במצב החברתי-פוליטי הקיים הופנה לקבוצה הפוליטית המנוגדת".
גם התקשורת מלבה את הקיטוב החברתי
במחקר נוסף שערכו החוקרים נמצא מתאם מובהק בין חשיפה מרובה לתקשורת חדשותית בתקופת הקורונה לבין תסמיני דיכאון. לדברי בלמס, "לתקשורת יש תפקיד קריטי במגפה החברתית המתרחשת בישראל ובתיווך בין המצב הנפשי של הציבור לבין הקיטוב הפוליטי שהולך ומתעצם". התעדכנות שוטפת באקטואליה מעוררת קשיים נפשיים כמו מתח, חרדה ודיכאון, במיוחד בעתות
משבר או מתיחות ביטחונית, כאשר יש חשיפה מתמשכת למידע שלילי, כמו בסיקור המתמשך של מגפת הקורונה. בנוסף, נמצא שאנשים עם קשיים נפשיים בעקבות דיווחי חדשות בקורונה חשים יותר חוסר סובלנות ועוינות כלפי קבוצות פוליטיות שונות.
לפי החוקרים, ההשלכות החברתיות של המגפה מרחיקות לכת, והמנהיגים צריכים להתחשב בכך בניהול מדיניות השיקום. "ראשי המדינות יכלו לנהל את המשבר אחרת, באופן שימזער את הנזקים החברתיים", אומרת ד"ר בלמס ומרחיבה, "רצוי שנסיק מסקנות כדי למנוע תוצאות דומות במשברים אחרים. המיקוד של הפוליטיקאים בשתי המדינות צריך להיות בהורדת מפלס החרדה באוכלוסייה ולתרום לאווירה פחות עוינת בין הקבוצות הפוליטיות על ידי דוגמה אישית".
