א', בת 30, פנתה לפני כשנתיים למרכז לרפואה דחופה (מלר"ד) שמיר עם קשיי נשימה. במהלך הבירור שנעשה לה התגלה גוש בחזה, ובדיקת ביופסיה העלתה שמדובר בגידול לימפומה מסוג הודג'קין. כחלק מהערכות לטיפול, המטופלת הופנתה לד"ר יריב גדעוני, מנהל שירות שימור פוריות ביחידה להפריה חוץ גופית על מנת לבחון את האפשרויות לשימור פוריות בהתחשב בתוכנית הטיפול בכימותרפיה.
ד"ר גדעוני פרש בפני המטופלת את האפשרויות העומדות בפניה: גירוי שחלתי ושאיבת ביציות אשר יוקפאו כביציות או יופרו עם זרע ויוקפאו כעוברים, או לחלופין לעבור ניתוח של הוצאת רקמת שחלה שתוקפא ובעתיד תושתל לפי הצורך.
מאחר ומדובר במטופלת צעירה שאמורה לקבל טיפול כימותרפיה עם פוטנציאל נמוך לפגיעה שחלתית, המטופלת החליטה לעבור גירוי שחלתי עם הקפאה של ביציות בלבד. למרות שהיה לה בן זוג, החליטה המטופלת לא לערב אותו מכיוון שמדובר בזוגיות "טריה", ולעבור הקפאת ביציות ללא הפריה. בטיפול נשאבו 13 ביציות, מתוכם 4 היו בשלות והוקפאו ו-4 ביציות נוספות הבשילו לאחר תהליך IVM (הבשלה חוץ גופית) והוקפאו גם הן. לאחר מכן הוחלט להתחיל מיד בטיפול הכימותרפי.
לקו הטיפול הכימי הראשון בלימפומה מסוג הודג'קין יש כאמור פוטנציאל נזק שחלתי נמוך אך במידה ולא תגיב , קו הטיפול הכימי השני הוא אגרסיבי יותר עם פוטנציאל נזק שחלתי גבוה. שימור פוריות ע"י גירוי שחלתי ושאיבת ביציות ניתן לבצע רק לפני התחלת הטיפול הכימותרפי לכן חלון ההזדמנויות הוא מוגבל. מאידך, ניתן לבצע שימור רקמת שחלה גם תוך כדי הטיפולים, במהלך רמיסיה (נסיגה) במחלה. למרבה הצער, תגובתה לטיפול הכימי הראשון לא הייתה מספקת והיא נאלצה לעבור לקו טיפול שני בתגובה טובה. אך המטופלת בחרה שלא לעבור הליך הקפאת רקמת שחלה תוך כדי הטיפול מתוך תקווה שהכל יחזור על מקומו בשלום.
לאחר הטיפולים המטופלת החלימה, נישאה לבן זוגה (אותו אחד שליווה אותה בטיפולים) וכעבור כשנתיים חזרה לדר' גדעוני להערכת מצב לאחר העדר ווסת ופרופיל הורמונלי המצביע על כשל שחלתי מוקדם בעקבות הטיפולים שעברה. לאור רצונה להקים משפחה ומאחר ובוצע הליך שימור פוריות טרם התחלת הטיפול, הופשרו 4 ביציות- אשר באופן מדהים שרדו כולן את ההפשרה ועברו כולן הפריה עם זרע בן זוגה והתקבלו 4 עוברים באיכות טובה. בדיון עם בני הזוג הוחלט להחזיר 2 עוברים, ואת 2 העוברים הנוספים להקפיא שוב להחזרה עתידית.
למרבה השמחה, הטיפול הוכתר בהצלחה והמטופלת הרתה עם עובר יחיד.
לפני כשבועיים א' ילדה בבי"ח שמיר בת מקסימה. "אני מוצאת את עצמי מתעוררת ורצה לעריסה, מסתכלת עליה ולא מאמינה – אני אמא", ציינה המטופלת בהתרגשות לאחר הלידה. "היום, לאחר שהצלחתי והפכתי אימא מאושרת, יש בי חרטה שלא המשכתי את הליך שימור הפוריות והגדלתי את הסיכוי שלי להרות".
דר' גדעוני: "כשמתחילים טיפול כימותרפיה אצל נשים צעירות לא ניתן אף פעם לשער מה תהיה מידת הנזק לפריון בתום הליך ההחלמה. לצערנו הרב כ- 10% מהמטופלות נזקקות לקו טיפול כימי נוסף, אגרסיבי יותר ועם סיכון גבוה יותר לפגיעה בשחלות. לכן אני ממליץ לכולן לעבור ייעוץ לשימור הפוריות מאחר והעתיד בשלב הזה לוט בערפל וחשוב שתישמר לך האופציה בעתיד לבוא – להפוך להיות אימא".
