רשם חדלות פירעון והוצאה לפועל בתל אביב, גיא סמולרצ'יק, הורה לאחרונה לבנק להשיב לחייב הסובל מנכות ונקבע לו 100% אובדן כושר עבודה, כספים הניתנים לו ככספי גמלת נכות מביטוח לאומי, ושנגבו ממנו על ידי הבנק בטענה כי הבנק רשאי להפעיל זכות קיזוז. הרשם קבע כי זכות הקיזוז אינה גוברת על הגנת הדין מפני עיקול גמלת הביטוח הלאומי. עוד קבע, כי הבנק לא היה רשאי לקזז את כספי הלקוח, המוגנים על פי דין ושנועדו לצורך מחייתו השוטפת.
החייב ציין כי ביום 8.9.20 ניתן לו צו לפתיחת הליכי חדלות פרעון, ובאותו יום הבנק ניכה מחשבונו החזרי הלוואה חודשיים בסך 4,871 שקלים. עד לאותו מועד החזיר החייב לבנק את ההלוואה בתשלומים חודשיים. האיש טען כי הוא סובל מנכות ומוכר לרשויות כבעל 100% אובדן כושר עבודה לצמיתות, כך שהכנסותיו מוגנות על פי החוק והוא זקוק לכספים אלו לצורך מחייתו הבסיסית. בשל לקיחת כספים אלו לא נותר בידיו כסף לשלם על שכר הדירה, והוא נאלץ להסתייע בהוריו על מנת שלא יפונה מדירתו. לטענת החייב, הבנק ידע על כך שהיחיד קיבל צו פתיחת הליכים, והיה עליו להקפיא את כל ההלוואות בהתאם לצו פתיחת ההליכים. אלא שהבנק עשה דין לעצמו בכך שביצע מחטף של כספי ההלוואה באופן שרירותי.
הבנק טען מנגד, כי עומדת לו זכות קיזוז בנקאי על פי הסכמי ההתקשרות עם הלקוח לפני כניסתו להליך חדלות פירעון. הבנק הוסיף כי הלקוח ממשיך לקבל באמצעות חשבון הבנק קצבת ביטוח לאומי מדי חודש ואף מבצע משיכות במזומן.
הרשם קבע כי על אף שלבנק זכות קיזוז הרי שאין מדובר בזכות מוחלטת. מכיוון שהלקוח מוכר כבעל 100% אובדן כושר עבודה לצמיתות, הכספים שקוזזו מיתרת הזכות בחשבונו הם כספי קצבת נכות המוגנים לפי דין, ולפיכך הבנק לא היה רשאי לקזזם. הרשם קבע כי הבנק לא היה רשאי לקזז את הכסף המוגן על פי דין, פרט לסכומים אותם משך הלקוח בתקופת 30 הימים בהם מוקנית ההגנה לכספים אלו. על כן הורה לבנק להשיב לחייב סך של 2,517 שקלים.
