שיקום עצם באמצעות רקמה מהונדסת: חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון מציגים בכתב העת Advanced Functional Materials הצלחה ביצירת רקמת עצם המכילה רשת כלי דם. בניסוי בחולדות נקלט שתל הרקמה בהצלחה בעצם הפגועה. את המחקר הובילו פרופ' שולמית לבנברג וד"ר עידן רדנסקי.
פגיעות שונות בגופנו נרפאות באופן טבעי – שריטות מתאחות, פצעים נסגרים ואפילו נזקים פנימיים משתקמים לעתים ללא עזרה חיצונית; אולם במקרים רבים, למשל במקרה של טראומה או הסרת רקמה סרטנית, הפגיעה חמורה מכדי שהגוף יוכל לגבור עליה ללא התערבות רפואית.
אחת הדרכים לשקם רקמה פגועה היא השתלה ממקור עצמי (autograft) – השתלת רקמה שנלקחה מאיבר פחות חיוני בגופו של המטופל. לדוגמה, במקרה של אובדן רקמה בפה ובלסת אפשר כיום לקצור מהרגל רקמה משולבת (עצם ורקמה רכה) ולהשתיל אותה מחדש במקום הפגוע. להשתלה ממקור עצמי יש יתרון מסוים – הגוף אינו דוחה את השתל כפי שהוא עושה במקרה של תרומה מאדם זר – אך גם ישנם חסרונות רבים להליך זה ובראשם הפגיעה באיבר שממנו נקצרת הרקמה. לכן מתנהל כבר שנים מרוץ מדעי אחר פתרונות אלטרנטיביים, ואחד העיקריים שבהם הוא יצירה של מתלה (שתל) מהונדס במעבדה.
קל לדבר – קשה לעשות. כדי שהמתלה יהיה אפקטיבי אין זה מספיק שיהיה מדויק מבחינת צורתו ותכונותיו המכניות; הוא צריך להשתלב באיבר המטרה גם מבחינה ביולוגית ולהפוך לחלק ממנו – רקמה חיה אחת. כאן נכנסים לתמונה ניסיונה של פרופ' לבנברג בהנדסת רקמות והידע של ד"ר רדנסקי עם כירורגיית הפה והלסת שרכש בלימודי הדוקטורט ברפואת שיניים.
יצירת כלי דם ברקמה מהונדסת היא אתגר קשה ממילא, אך היא קשה שבעתיים ברקמת עצם בשל צפיפותה וקשיחותה. הפתרון שפיתחו חוקרי הטכניון מבוסס על צימוד בין העצם לרקמה רכה השולחת לתוך העצם את כלי הדם. כדי לבחון את ישימות הטכנולוגיה בהיבט הקליני הושתלה העצם עם כלי הדם בגופה של חיית המודל ואכן, כלי הדם של העצם המושתלת התאחו עם כלי הדם של האיבר הפגוע, המתלה הוטמע ברקמת היעד ותוך שבועות ספורים הושגה החלמה מלאה.
"המחקר של עידן מבטא את השילוב הייחודי שהפקולטה מקדמת – שילוב בין הנדסה ורפואה," אומרת פרופ' לבנברג. "הוא רתם הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים, ואת כלל הידע שרכש בלימודי הכירורגיה ורפואת השיניים, לפיתוח של טכניקה חדשה לשיקום רקמות פגועות".
ד"ר רדנסקי: "פגיעות בלסת פוגעות באופן דרמטי באיכות החיים של המטופלים. הדפסת שתלי טיטניום היא פתרון ביניים מועיל עם תוצאות סבירות, אבל עם כל ההתקדמות הטכנולוגית, הטיטניום מאפשר איחוי מכני בלבד בין השתל לאיבר הפגוע, ללא הטמעה ביולוגית. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, והשאיפה שלנו היא לפתח במעבדה עצם שלמה שתחליף את הלסת על כל מרכיביה. נדרשת כאן המון עבודה, אבל המחקר שלנו מראה שאנחנו בדרך הנכונה, והוא רלוונטי לא רק לשיקום לסת אלא לכל תהליך כירורגי שמערב עצם ורקמה רכה".
