השכר במערכת הבריאות עלה ב-24% בעשור האחרון, וזהו הסקטור בו עלה השכר בשיעור הגבוה ביותר במגזר הציבור. השכר הממוצע של עובד/ת במערכת הבריאות עומד על כ-24,400 שקלים למשרה מלאה. כך עולה מדו"ח השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019 שפרסם היום (ג', 4.5) הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן.
כאמור, הדו"ח מתייחס לשנה שלפני פרוץ משבר מגפת הקורונה, ומסכם נתוני שכר של 410,000 עובדים ב-330,000 משרות העובדים ב-793 גופים ציבוריים.
שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בעשור האחרון ב-45% נומינלי (37 אחוזים ריאלי). שכרו הממוצע של רופא במגזר זה מגיע כמעט ל-40 אלף שקלים (39,930 שקלים). עליות שכר אלה נרשמו בעשור בו חלה עלייה של 29% במספר העובדים בגופים ציבוריים במערכת הבריאות, במקביל לגידול של 19% באוכלוסיה. כמו כן, עליות השכר נרשמו בעשור בו נחתמו מספר הסכמי שכר, כמו זה עם ההסתדרות הרפואית ב-2011 והסכם מסגרת עם ההסתדרות הכללית (2016).
הדו"ח מציג כיצד ככל שעולה המשכורת כך עולה שיעור רכיב השעות הנוספות בסך השכר. בקרב רופאים מקבלי שכר גבוה, שמשכורתם הממוצעת היא 52,028 שקלים, כמעט מחצית מהשכר (25,000 שקלים) מגיע משעות נוספות. זאת לעומת עובדי דירוג (משכורת ממוצעת – 15,641 שקלים), שערך רכיב השעות הנוספות במשכורתם הוא כרבע מסך משכורתם (3,555 שקלים).
משכורות ממוצעות נוספות בגופים ציבוריים במערכת הבריאות: סגל אקדמי בכיר – 59,000 שקלים, אחיות, טכנאי רנטגן ופיזיוטרפיסטיים – 19,000 שקלים, רוקחים – 18,000 שקלים, פסיכולוגים – 15,000 שקלים, קלינאי תקשורת – 14,000 שקלים, סטאז'רים – 8,570 שקלים.
פער השכר הממוצע בין רופא לרופאה עומד על 12%. שכר ממוצע של רופא הוא כ-39 אלף שקלים, שכרה הממוצע של רופאה הוא 34,200 שקלים. הפער הגבוה ביותר מבין גופי הבריאות הציבוריים מתבטא בקופות החולים – 32 אלף שקלים לרופא לעומת 18 אלף שקלים לרופאה – 32,000 שקלים לרופא לעומת 18,000 לרופאה.