האבץ נספג במעי הגס וממנו עובר לתאי הגוף. הוא מאוחסן בתאי הדם הלבנים והאדומים, ברשתית העין, בעור, בכבד ובעצמות. לא כל האבץ שהאדם נוטל נספג בגוף – חומצה פיטית, המצויה בדגנים מלאים, קטניות וירקות טריים (לא מבושלים) מקטינה את ספיגתו. לעומת זאת, פירות הדר מגבירים את ספיגתו בגוף. אם הגוף לא מפיק מן התזונה אבץ בכמות מספקת, עלולים להופיע חלק מן התסמינים הבאים:

התסמינים הנפוצים לחוסר באבץ

נשירת שיער

עייפות

לחץ דם נמוך

דיכאון

איבוד חוש הריח והטעם

עור נוקשה ומחוספס

ירידה במשקל

שלשול

בקרב ילדים: עיכוב בגדילה ופיגור בצמיחת העצם

מי עלול לסבול ממחסור באבץ?

ילדים ונערים. ההתפתחות הגופנית, ובפרט הצמיחה המינית בגיל ההתבגרות, מחייבת נוכחות של אבץ. למעשה, בתקופה זו מגיעה צריכת האבץ לשיא, ולכן יש להקפיד על תזונה נכונה עבורם.

נשים הרות ומניקות. התפתחות העובר, וגם ההנקה אחרי הלידה, גובים מגוף האם חומרי הזנה וביניהם אבץ. על מנת לחדש את מאגרי האבץ המדולדלים, נדרשות נשים הרות ומניקות להגדיל את צריכת האבץ ל-11 מ"ג ביום (ביחס ל-7-8 מ"ג לנשים שאינן הרות ומניקות).

צמחונים וטבעונים. תזונה מן החי היא המקור העיקר לאבץ, וספיגתו ממקור זה טובה יותר. תזונה צמחונית וטבעונית עניה באבץ, ולעומת זאת עשירה בחומצה פיטית המקטינה את ספיגתו. לכן, צמחונים וטבעונים נדרשים לעתים ליטול אבץ כתוסף מזון.

צרכני אלכוהול. אם אתם סוגרים את היום עם כוס יין, דפדפו. הכוונה לאלכוהוליסטים ומכורים, שכמחציתם סובלים ממחסור באבץ. האתנול שבאלכוהול מקטין את ספיגת האבץ ומאידך מגביר את הפרשתו בשתן.

חולים במחלות עיכול ומעיים. מחלות המשפיעות על מערכת העיכול כמו צליאק, קרוהן או קוליטיס מקטינות בין היתר את ספיגת האבץ.

מה נשתה ומה נאכל – מקורות לאבץ מן התזונה

כמות האבץ במ"ג ל-100 גרם

צדפות – 15

נבט חיטה – 10

בשר אדום – 9

לבבות עוף – 7

סובין חיטה – 7

בזיליקום – 7

שומשום – 6.6

בוטנים – 6.4

שמרים – 5.9

אגוזי קשיו – 5.6

גרעיני חמניות – 5.2

טחינה – 3.8

אפונה – 3.1

שקדים – 3.1

צריכה יומית מומלצת

גברים מגיל 14: 11 מ"ג

נשים מגיל 14: 9 מ"ג

נשים בהריון / מניקות: 12 מ"ג