מימין: ד״ר לורנס, פרופ׳ מנדל, ד״ר מרום ופרופ׳ לובצקי.
מחקר ראשון בעולם שבוצע כאן באיכילוב בדק מה ההשפעה של הנקה טנדם – אמא שמניקה שני תינוקות בני גיל שונה. לדוגמה, אמא שמניקה תינוק, נכנסת להריון, ממשיכה להניק, יולדת תינוק וממשיכה להניק את שני התינוקות שלה. זהו המחקר הראשון שבחן את השפעת הנקת טנדם על הרכב חלב האם.
הנקת טנדם הינה טרנד בעולם כולו ובישראל בפרט, ומשלבת את הרצון של אימהות להמשיך להניק את תינוקן ובמקביל להיכנס להריון, להמשיך להניק וללדת תינוק נוסף.
במחקר נכללו 49 אימהות, מתוכן 18 שהניקו טנדם ועוד 31 שהניקו הנקה לאחר לידת ילד אחד. נבדקו הרכב המאקרונוטריינטים (חלבונים, פחמימות, שומנים, ותכולת האנרגיה) של חלב האם שלהם בשלוש נקודות זמן: בחודש האחרון של ההריון (חלב הריון), תוך 72 שעות מהלידה (קולוסטרום) ודגימת חלב לאחר גיל שבועיים (חלב בשל). התוצאות הושוו גם בתוך הקבוצה עצמה של מניקות טנדם וגם לערכי חלב שנלקחו מאימהות שלא הניקו הנקת טנדם.
המחקר בוצע במעבדת מחקר חלב אם של הפגייה במרכז הרפואי איכילוב, בראשות פרופ' דרור מנדל ופרופ' רונית לובצקי ובהשתתפות דר' גלעד רוזנברג (שערך את המחקר כחלק מהתמחותו ברפואת ילדים) , דר' לורונס מנגל ודר' רונלה מרום מבית החולים ״דנה-דואק״ לילדים.
נמצא כי הרכב חלב אם של אמא שמניקה הנקת טנדם הינו שונה מהרכב חלב האם שבהנקה רגילה. באופן ספציפי נמצא כי לחלב אם שמיוצר בעת הריון יש תכולת חלבון גבוהה יותר ותכולת פחמימות נמוכה יותר באופן משמעותי סטטיסטית בהשוואה לקולוסטרום ולחלב בוגר מאותה אמא. תכולת השומן והאנרגיה של חלב בהריון לא הייתה שונה מזו שבקולוסטרום, אך היתה נמוכה יותר מזו שבחלב בוגר.
מסקנת החוקרים היתה שהרכב החלב בסוף הריון הינו שונה מהרכב החלב שלאחר לידה. החלב שנוצר בעת הנקת טנדם הינו חלב בעל כמות מאקרונוטריינטים המתאימה לילודים. המשמעות הביולוגית של ממצא זה מצריכה מחקר נוסף, שיבדוק גם את תכולת המיקרונוטריינטים (כגון מינרלים, ויטמינים וכד') בחלב אם.
